Monday, July 26, 2010 תשובה לשאלה מספר1
תסביך אדיפוס הוא שלב במודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של פרויד בו אזור הסיפוק הוא באברי המין. בשלב זה מתגבשת ההכרה בדבר דמות האם כמי שמטפלת ודואגת לצרכי הילד ומתפתחת כלפיה אהבה עזה המלווה בפנטסיות כיבוש ארוטיות, הילד אינו יכול לממש את הפנטסיות מכיוון שהאב עומד בדרכו והוא מפתח כעס כלפיו, הילד פוחד שמחשבותיו גלויות לכל והוא חושש מעונש בצורה של סירוס אשר ישלול ממנו את מקור הנאתו. חרדת הסירוס והרגשות המעורבים כלפיי אביו מביאים את הקונפליקט לפתרון בדמות הזדהות, משמע הילד מזדהה עם האב, רואה את עצמו כבעל כוח שווה מעצם היותו כאביו ואז חששו מתבטל והוא רואה את עצמו כמי שיזכה באשה לעצמו בהמשך.פתרון הקונפליקט מבחינת פרויד הוא נדבך חשוב בהתפתחות האני העליון שכן בשלב זה מפנים הילד ערכים לגבי מה שמותר ומה שאסור.
סקינר, כמו פרויד רואה את האדם כמי שהתנהגותו ידועה מראש והיא תוצר של מערכי תגובה לדברים שאינם בשליטתו. בעוד פרויד מייחס את ההתנהגות לתגובות עבור תרחישים פנימיים, סקינר רואה אותה כמערך תגובות עבור תרחישים חיצוניים, כלומר התנהגותו של האדם נקבעת על ידי מתן חיזוקים שהוא מקבל מהסביבה עבור פעולותיו.
סקינר מסביר התנהגות המבטאת קונפליקט כפועל יוצא של היסטוריית חיזוקים מנוגדים, משמע אותה התנהגות זוכה לעיתים לשבח ולעיתים לעונש. על מנת להסביר את תסביך אדיפוס על פי סקינר יש להעביר את מוקד ההתרחשות לסביבה החיצונית, הילד מקבל חיזוקים חיוביים כאשר הוא מביע את אהבתו לאימו ומגן עליה אך לצד זה הוא גם מגונה כאשר הוא מביע את רצונו לתפוס את מקומו של אביו כדמות מרכזית בחיי האם וכאשר הוא מצהיר על כוונתו להנשא לה, הקונפליקט בין החיזוקים מוביל אותו להמנעות מהמחשבות המובילות להתנהגות שזוכה לגינוי והוא זונח התנהגות זו. במקביל למערך החיזוקים המנוגד הוא גם זוכה למערך חיזוקים נוסף כאשר הוא מבצע פעולות התואמות את התנהגות אביו, החיזוקים האלו מובילים אותו לאמץ ולחקות את התנהגות האב ובצורה זו הוא לומד את מקומו ואת מערך ההתנהגות המגדרי הנכון עבורו. תהליך הלמידה המתרחש דרך החיזוקים מותיר אותו עם התנהגות שמשקפת את היותו גבר ותואמת את התגובות הנכונות כפי שהסביבה דורשת, תהליך המקביל להזדהות הנרכשת אותה מציג פרויד, לצד יחס של אהבה לאם הנטול התנהגות ומחשבות שאינן ראויות על פי מערך החיזוקים, יחס זה מקביל לנטישת התנהגות הכיבוש והרכושנות אותה זונח הילד על פי פרויד מתוך חרדת הסירוס.
סקינר מספק הסבר חלופי למערך ההתנהגות הגלויה הבאה לידי ביטוי מהתסביך אך קשה לומר שהדבר מספק הסבר לכל מרכיבי התסביך שכן על פי פרויד ההתנהגות היא פועל יוצא של מרכיביה, וכאשר המקור של חומרי הבסיס הוא שונה הניתוח של התמונה החיצונית הזהה אינו בהכרח יכול לשקף נאמנה את יסודותיו של כל אחד מהמבנים, משמע שנקודת המוצא השונה של כל אחד מהם מבטלת מראש את האפשרות בדבר הסבר מלא של האחד את השני שכן מהותו של ההסבר החלופי הוא בהשענותו על מרכיבים שונים לגבי אותה ההתנהגות.
מנקודת מבט נוספת שמשקפת התאמה לגישתו של סקינר ניתן לומר שהמרכיבים הם ההתנהגות עצמה ולא הגורם המעורר אותה, במקרה זה ובהשמטת ההתיחסות להתנהגות הסיפוק אותה מפגין הילד כהקדמה לתהליך המתרחש בתסביך ניתן לומר שסקינר מספק הסבר שעונה על מכלול המרכיבים.
דולרד ומילר יצרו שילוב בין מרכיבים מהתאוריה של פרויד למרכיבים מהתאוריה הבהייביוריסטית ובכך בעצם יצרו שני מוקדים המשפיעים על התנהגותו של הפרט.
על מנת להסביר את תסביך אדיפוס על פי גישתם יש להתייחס ליחסי הגומלין בין המולד לנלמד המתרחשים באדם. התינוק נולד עם מערך של דחפים ראשוניים שטבעם ביולוגי כגון צמא רעב וכ'ו וחלקם נרכשים חברתית. הדחף מעורר צורך להפחתתו אך אינו מכוון לפעולה מסוימת, הפעולה שתנקט תלויה במתן רמז אשר יכוון לתגובה מסוימת שתפחית את הדחף, כאשר התגובה בעקבות הרמז הובילה לתוצאה חיובית יווצר חיזוק בנוגע לדרך פעולה זו.
נקודה נוספת באשר לתהליך הלמידה היא פעולת החיקוי דרכה מאמץ הילד דרכי התנהגות הזוכות לחיזוק.
…