נושא העבודה : "דרישת חובת תום הלב בחוק החברות" פרטי המגישים :
תאריך : משפטים/9/מנהל עסקים תוכן עניינים
מבוא –2
מהו עקרון תום הלב במשפט הישראלי –3
הרקע לחקיקת חוק החברות (1999) –..4
שילוב עקרון תום הלב בחוק החברות –..5
חובת תום הלב החלה על בעלי המניות –8
הבחנה בין חובת האמונים ותום הלב –…9
סיכום –10 ביבליוגרפיה 11

1 .     מבוא: "חובת תום הלב" היא עקרון יסוד בתחום המשפט והיא שנותנת את ההיבט המוסרי במשפט האזרחי שבאה לידי ביטוי בחוק החוזים, מכיוון ששם הוגדרה באופן ברור, וביישומם של עוד חוקים כדוגמת חוק החברות, כמשתמע מסעיף 61(ב) לחוק החוזים ושהשופט אהרון ברק קבע, על פיו כי חובת תום הלב היא "חובה מלאכותית…היא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים" .  Miller, Perry (2013) הציגו בעבודתם לראשונה בספרות המשפטית, שבתי המשפט נעזרים באבני בוחן שקיימים בחברה ובקהילה סביבנו , בהם הם עובדים לגבי קביעה "מה אנשים עושים בנסיבות דומות" או "מה הם חושבים שצריך לעשות בנסיבות דומות".
מטרתה של חובת תום הלב היא מניעת התנהגות שאינה הוגנת ולכן מובן מאליו מדוע אומצה בשיטת המשפט הישראלית כ"חובת על רחבת היקף". חובה, שבאם הפרתה ניתן לקבל פיצויים מסוגים שונים כגון פיצויי הסתמכות, אכיפת חוזה כ"צו עשה" בעוד שהוא לא נכרת, שכלול החוזה וכדומה. הפרשנות המקובלת לחובת תום הלב ניתנה גם היא ע"י כבוד השופט אהרון ברק ולפיה "חובת תום הלב הינה חובת הגינות החלה על הצדדים השונים לפיה אין הצדדים צרכים להיות מלאכים זה לזה, אך אל להם להיות זאבים זה לזה." חברה ונושאי המשרה בה חייבים בחובת תום הלב כפי שמוזכרת בחוק החוזים ומהפרשנויות , כמו גם מהמחויבות הספציפית של חובה זו על היבטים שונים בחיי החברה. החלה ספציפית זו של חובת תום הלב המופיעה בסעיפים השונים בחוק החברות, קובעת דרישה לתום לב לצורך ביצוע פעולות כמו עיון במסמכי התאגיד, פטור מאחריות של נושא משרה וכדומה.
בהמשך העבודה נציג כיצד בא לידי ביטוי עקרון תום הלב במשפט העברי והישראלי, נראה אזכורים של צמד המילים הנ"ל מתקופת התנ"ך ונעסוק באספקטים שונים ורלוונטיים לחיי התאגיד ונושאי המשרה בו.  בנוסף, נבחן מספר סעיפים של חוק החברות ונראה אזכורים שונים של עקרון "תום הלב" אשר באים לידי ביטוי בתוך החוק עצמו. ונבחן את מטרתה וחשיבותה של חובת האמונים אל מול חובת תום הלב.