בקורס פסיכולוגיה בחינוך. תיאוריות למידה, תהליכי למידה, התנהגות לימודית ואינטיליגנציה. חוקרים ומאמרים.

תקציר העבודה

סקירת מושגים הקשורים לתהליכי למידה אצל ילדים- חיזוק חיובי ושלילי (סקינר), למידה חבויה (טולמן), חוק התוצאה (תורנדייק), למידת בוננות (גשטאלט), תשומת- לב, זיכרון, יכולת (בנדורה)- התייחסות לתאוריות למידה במסגרות לימוד שונות. בנוסף- בהתבסס על מאמרם של שייפר ומק-דרמוט – התנהגות לימודית ואינטליגנציה כהסברים להישגיהם של ילדים בלימודים- התייחסות לשלושת המשתנים שנבדקו במחקר, הגדרתם ואופן מדידתם. תיאור שני ממצאים עיקריים הקשורים במשתנים וההשלכות של ממצאים אלה על עבודתם של מורים בבית-הספר.
ציון: 97

1 01
5 פסיכולוגיה בחינוך- ממ״ן 13
שאלה 1
א. חיזוק חיובי וחיזוק שלילי (סקינר) מושג המתקשר לתיאוריית הלמידה- התניה אופרנטית – של סקינר. בהתניה זו מחזקים התנהגות מסויימת כדי להגביר את שכיחות הופעתה. ההתנהגות הספציפית מחוזקת ע״י מתן סיפוק, שמהווה גירוי משמעותי, לאחד מצרכיו של הלומד.
המצב או האובייקט המגביר את הסתברות הופעת ההתנהגות הרצויה נקרא- חיזוק. כדי שתהליך הלמידה יהיה אכן יעיל, חייב החיזוק להגיע מיד לאחר אותה התנהגות רצויה.
יש להתאים את מדרג החיזוקים בין פרט ופרט בהתאם למשמעות עבורו, בני אדם מייחסים משמעות שונה לחיזוקים זהים – מורים המבקשים לעצב התנהגות ילדים באמצעות התניה אופרנטית צריכים לקחת בחשבון את מדרגי החיזוקים המיוחדים לכל ילד וילד, ולא לנסות לחזק התנהגויות של ילדים שונים בצורה אחידה.
ישנם שני סוגי חיזוקים:
חיזוק חיובי: חיזוק בו הגירוי הוא נעים, שאותו שואף הלומד לקבל. הצגת הגירוי המשמעותי היא המחזקת את ההתנהגות שהוא צמוד אליה.
דו׳:
ילדי גן, בשלבי הגמילה מחיתול לסיר, יקבלו מדבקה/סוכריה/חיבוק/נשיקה בכל פעם שיעשו צרכיהם בסיר ולא בחיתול.
חיזוק שלילי: גירוי לא נעים, אשר סילוקו הוא הגורם לסיפוק ומחזק את ההתנהגות הרצויה.
דו׳:
סטודנטים באו״פ שמעוניינים לסיים את התואר לפחות תוך 4 שנים, צריכים לעבור מבחן לסיווג הרמה באנגלית (אמי״ר/אמיר״ם). במידה וילמדו טוב, יעברו את המבחן ולא יצטרכו לקחת קורסים נוספים באנגלית שיאריכו להם את משך הלמידה על התואר.  יוסר הגירוי המציק- זמן למידה קורסים באנגלית.
מטרתם של החיזוק החיובי והשלילי היא זהה- שניהם מחזקים את ההתנהגות ומגבירים את שכיחותה.
ב. למידה חבויה (טולמן) מידה חבויה היא למידה שמתרחשת לא במודע וללא קבלת חיזוקים חיובים או שליליים.
למידה זו אינה גוררת בעקבותיה סיפוק, ואנו לא מודעים כלל לעובדה שאמנם למדנו משהו. למידה חבויה יוצרת ידיעה פוטנציאלית אצל הלומד. רק כאשר מופיעה ההזדמנות המתאימה, כאשר נוצר מצב הנעתי…