תוכן עניינים
 מבוא -.1
1 . גל העליה של שנות   ה- 90 מברית המועצות לשעבר –.3
 1.1. מאפייני העליה של שנות ה-90 –3
 1.3המבט מבחוץ:  עליה יהודית לישראל בספרות הרוסית -.6
2 . השתלבות תעסוקתית של עולי ברה"מ לשעבר –..9

2 .1. הגורמים הבולמים את ההשתלבות בשוק העבודה –.10 א. מצב השוק בעת העליה בעת העליה ההמונית -10 ב.
שפה …11
ג. מקצועות שאינם נדרשים במשק –12
ד.   דעות קדומות וסטריאוטיפים –12
2 .2.
החלפת משלח יד .הסבה מקצועית והכשרה מקצועית -.מנהל עסקים
2 .3. האם קיימת אפליית ה"רוסים" בתחום הביטוח? –..17
 2.4 תחום האדריכלות. האם קיימת אפלית ה"רוסים"? –21
סיכום …23
ביבליוגרפיה –26
נספחים. מבוא.
כאשר חשבתי על בחירת נושא לעבודתי הסמינריונית בקורס שוויון הזדמניות ואיסור אפליה בעבודה אני, כמו הרבה סטודנטים שנאלצו להתמודד עם המפלצת שנקראת עבודה סמינריונית, ערכתי חיפוש באינטרנט בתקווה שפעולה זו תעזור לי לגלות נושא מעניין לעבודה שלי.  גיליתי המון עבודות  במגוון נושאים שהיו מעניינים, אך לא דברו אלי.
לאחר מחשבות רבות החלטתי לבקש אישור לכתוב עבודה בנושא אפליית הנשים, שעליו קיים חומר רב והנושא עצמו מעניין אותי כאישה. אך ערב בו כבר החלטתי לשלוח את הצעתי שהייתה מוכנה , הזכירה לי בחורה בחנות נעליים , שם ביקרתי בדרך מעבודה, שאני לא רק אישה אלא גם "רוסיה", כלומר, עולה מברית המועצות לשעבר. הבחורה סירבה למדוד  זוג נעליים יפה ושאלה את המוכר בכעס האם הוא חושב שהיא "רוסיה" (נפוץ מאוד בחנויות) . לאחר שעזבתי את החנות , עלו בזכרוני הרבה מקרים דומים, כאשר המבטא של ה"רוסים", לבוש או אפילו שמות "רוסיים" גרמו ליחס מזלזל  ולגילוי שנאה. נזכרתי אף במקרי האפליה  של העולים מברית המועצות לשעבר מצד המעסיקים בהיותי עובדת בחברת כוח אדם, כולל מקרים שבעצמי הרגשתי מופלה. נזכרתי במקרה של ספר לימוד שהוצע לבתי הספר בו הוזכרו העולים מברה"מ לשעבר לרעה, ובסידרות טלוויזיה שיוצרות דימוי שלילי ליהודים "רוסים", כאן מעורבת גם גזענות הנפוצה מאוד בארץ.  אז הבנתי שהנושא עליו אני רוצה לכתוב את עבודתי הסמינריונית הינו נושא כואב , הנוגע בי בחיי יום יום, נושא  ההשתלבות של העולים מחמ"ע בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט.
היום נראה שהשתלבות העולים מחמ"ע הושלמה והאפליה התעסוקתית לא קיימת עוד. אולם, לאחר 21 שנים מאז עלייתי לישראל  אני, כמו  הרבה עולים כמוני, נמצאת בהרגשה של מן אשמה מסוימת או אפילו בושה על כך שאני "רוסיה". הרגשה זו הרבה פעמים מספקת לי הסבר מדוע לא פונים אלי כאשר אני שולחת קורות חיי למשרה מסוימת, אפילו שכישוריי מתאימים, או מדוע ,גם אם מסכימים לקבל אותי למשרה מסוימת, מציעים לי משכורות מגוחכות, למרות הניסיון שצברתי.  הרגשה זו, לדעתי, נובעת מדחיה ששורשיה בדימוי שלילי שיצרה האוכלוסיה הישראלית הוותיקה ,לרוב בעזרת התקשורת, כלפי העולים מברית המועצות לשעבר ואיתה אנחנו נאלצים להשלים . דחיה זאת יוצרת תחושת זרות אשר מחלקת את האוכלוסייה הן בעיני העולים והן בעיני הוותיקים ל-2 קבוצות "הם" ו"אנחנו", "שלנו" ו"זר". לכן לדעתי, אחרי כל כך הרבה שנים שעברו מאז העלייה הגדולה לא הרבה מאיתנו,ה"רוסים", כולל הצאצאים שנולדו בארץ , יכולים לומר בוודאות שאנו חשים לגמרי משולבים, שההשתלבות החברתית הושלמה ואין אנו פוגשים אפליה, דחיה , גזענות וכד' . המצב של ההשתלבות הכלכלית נראה טוב יותר, כיון שרוב העולים מועסקים , גם אם לא במקצועם,  ומשייכים את עצמם למעמד הביניים, אך לדעתי,  נתון זה אינו  מבטל את קיום  האפליה נגד ה"רוסים" בשוק העבודה. שני הצדדים תרמו למצב זה: הוותיקים שרצו להגרגיש עליונות כלפי העולים ולא הסכימו שה"אורחים" יהיו שווים להם והעולים עצמם  שלא הסכימו לקבל את דרישותיה של החברה הקולטת :להיטמע ולוותר על תרבותה של ארץ מוצאם.
גומל(2006) 1 אומרת בספרה:"באופן כללי הצליחו הרוסים להשתלב באופן יוצא מן הכלל בכלכלה הישראלית, אבל נראה כי הפער החברתי בין הצברים לעולים, במקום שילך ויצטמצם עם הזמן, מתרחב עוד ועוד..".
אני מסכימה אם אמירה זאת.  רוב העולים מברית המועצות נוטים להשתייך למעמד הביניים ומעלה, אליו הם השתייכו בארץ מוצאם,  ולא מוכנים להתפשר על המעמד, דבר שדורש מהם אמצעים כלכליים אותם  ניתן להשיג באמצעות העבודה בלבד (הרי לרוב העולי שנות ה-90 ________________
1 . י' גומל, אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל (כינרת, זמורה ביתן, 2006), עמ' 18. (הדור הראשון )אין נכסים בארץ שמאפשרים להפיק רווח כספי). על כן עבודה הינה, ברוב המקרים, מקור פרנסה היחיד המאפשר לעולים רמת חיים נאותה. "רוסים" שלא כמו הוותיקים, מסכימים לעיתים קרובות לוותר על השכר הגבוהה ועל התנאים על מנת לקבל את העבודה. וותיקים מצידם מתלוננים ש"רוסים" תופסים להם מקומות העבודה ופוגעים בגובה השכר שיכלו לקבל אלמלא הרוסים (יש בזה צדק מסוים, בתנאי שלא מדובר על המשרות בדרג מנהלי).זה מאשש, לדעתי, את הדעה שהפער החברתי גדל , במקביל להשתלבות ה"מוצלחת" של ה"רוסים"  בכלכלה. אני מבינה את המשמעות של הביטוי "השתלבות מוצלחת בכלכלה ישראלית " במקרה זה כשיעור מועסקים גבוה ברקב העולים בחמ"ע  ורצונם להשתייך למעמד הביניים בכל מחיר, ולא כהצלחתם בהשגת השוויון בתחום התעסוקה.  להשערתי, עד היום, כעבור כ-
5 שנים מאז תחילת העליה, קיימת אפליה בתחום התעסקה כלפי העולים מברית המועצות לשעבר. המחקרים מעידים על שביעות רצון נמוכה מתחום העיסוק בקרב העולים מברית המועצות, על חוסר יכולת של ה"רוסים" לקבל עבודה אשר תואמת את כישוריהם , על פערי שכר ועוד. נראה שאם הוותק בארץ ושיפור בידיעת השפה המקומית יש לצפות לצמצום הפערים בין האוכלוסיה המקומית לבין אוכלוסיית העולים בתחום התעסוקה.
בעבודתי זו אני רוצה להתמקד במקרה של העליה ה"רוסית" של שנות ה-90  והשתלבותם התעסוקתית בשוק העבודה הישראלי. בחלק ראשון של העבודה אתמקד בנושא השתלבות חברתית של עולי בריה"מ לשעבר בחברה ישראלית. לצורך כך אסקור את מאפייני העלייה מבריה"מ לשעבר ואפנה לסקירת הספרות הרוסית כחברה שאיבדה חלק משמעותי של אוכלוסייה מושכלת וכוח עבודה רב, מה שהיה נקרא בבריה"מ לשעבר "בריכת מוחות". בחלק שני אפנה לנושא של השתלבות העולים ה"רוסים" בשוק העבודה הישראלי. כאן אני רוצה לסקור את חסמי התעסוקה שבולמים את השתלבות המוצלחת בשוק העבודה. כמו כן להזכיר נושא של שינוי משלח יד שלא ברצון אלא מכורח.  בשלב האחרון אסקור שני תחומי העבודה: תחום הביטוח והאדריכלות. אנסה לבדוק אם קיימת אפליה על רקע מוצא בתחומים אלה.