Sv מצגת 1 – הפרעות חרדה:
מה ההבדל בין פחד לחרדה?
הראשון שהתייחס לזה בצורה תיאורטית היה פרויד. הוא התייחס לחרדה כסוג השייך להפרעות נוירוזה, הפרעות שונות מהפרעות פסיכוטיות שהמאפיין שלהם זה פסיכוזה. מה שמאפיין את ההפרעות הנוירוזה, הבסיס שלהן זה בעצם קונפליקטים בסיסיים ראשוניים בין האיד לבין הסופר-אגו. הוא אמר שחרדה זה רגש לא נעים שהמון פעמים כדי להבין את הסיבה להתפרצות החרדה אנו צריכים לצלול למעמקי הנפש ולנסות להבין את סוג וטיב הקונפליקטים שנמצאים באישיותו של האדם. פרויד מלכתחילה בא ואומר שחרדה היא כמעט חלק בלתי נפרד מאישיות האדם. כי אין מצב שבו אין קונפליקט בין האיד לסופר-אגו. אך, הוא טוען שהרבה אנשים מצליחים בזכות כוחות האגו להתמודד בצורה אדפטיבית יוצר, יאפשר שליטה והומאו-סטזיס בין האיד לסופר אגו והדרישות שלו. פרויד היה הראשון שעשה הבחנה בין פחד לחרדה. הוא אמר שפחד זו תכונה אדפטיבית שיש לבני האדם. היא מתעוררת תמיד כשיש איום ספציפי ומזוהה. פרויד השתמש בסיפור של האנס הקטן כדי לנסות להסביר את החרדה, ההסבר שלא לא הניב הרבה. היום אנו כן יודעים שלא קל לעשות הבחנה בין פחד לחרדה. יש ניסיון ומה שמוצג פה זה נכון:
פחד – תגובה לאיום ידוע, ספציפי, חיצוני, ללא קונפליקטים, לרוב פתאומי, בדרך כלל ב"כאן ועכשיו". תחושה רגשית שלילית שמתעוררת בעקבות מקור סכנה פיזי, גילוי, ספציפי וחיצוני. זה רגש שמתעורר בצורה מאוד פתאומית.
חרדה – תגובה לאיום לא ידוע, מעורפל, פנימי, קונפליקטים, לרוב הדרגתי, בדרך כלל בציפייה לעתיד. מתוארת כרגש שלילי שמתעורר בעקבות איום לא ידוע, האדם בעצם מפרש אותו בצורה כזו, בדרך כלל קשור לעל טבעי. למשל להרגיש שמשהו איום ונורא יתרחש בעתיד. בהמשך אנו נראה שפחד לא באמת שונה מהתקף פאניקה. בהתקף פאניקה אנו מדברים על פחד שהוא מאוד גדול, תחושת איום מאוד גדולה, יש גם תגובות פיזיולוגיות מאוד בולטות – רעד, מחנק, תחושה שעומדים למות. פחד ·         רגש אדפטיבי המתעורר נוכח סכנה ·         פונקציה הישרדותית אבולוציונית: הכנת הגוף לתגובה מתי פחד הופך לפתולוגי?
·         עוצמה (חזק מידי) – עוצמה גבוהה מידי כך שהיא משתקת.
·         משך (נמשך זמן רב מידי) – הפחד נמשך לאורך זמן רב מידי. ·         מצוקה (גורם לסבל רב מידי ומפריע לתפקוד) – אם זה גרם לה למצוקה כה גדולה עד שזה גרם לה לפגיעה בתפקוד. ·         פחד בהיעדר סכנה – כשאין סכנה ואנשים מפחדים זה הופך להיות פתולוגי.
·         היעדר פחד במצב סכנה – כשאנשים לא מפחדים במצבים שבהם הם צריכים לפחד. מרכיבי הפחד:
רגשי – כולל בדרך כלל תחושת פאניקה, אימה וחשש, תחושת אסון שהולך ומתקרב, דאגה מאוד גדולה. סומאטי/פיזיולוגי – כולל 2 חלקים:
חלק שנראה לעין: כולל תחרות אישונים, רעידות, צמרמורת, זיעה קרה. חלק פנימי:
פעילות במערכת הסימפתטית, דפיקות לב, היפר ונטילציה, מיחושים. קוגניטיבי – הפרשנות והמשמעות שאנו נותנים להתרחשות עצמה, אנו מנסה להבין מה מתרחש פה בעצם. לאחר שאנו מזהים את זה אנו צריכים להעריך עד כמה המצב מסוכן. בחלק הקוגניטיבי יש הבדל מהותי בין פחד לחרדה התנהגותי – כולל 2 עד 3
דפוסי התנהגות: פייט, פלייט או פריז (לתקוף, לברוח או לקפוא). חרדה ·         תגובת פחד בהיעדר גירוי ספציפי הנתפס כמסוכן ·         תסמינים רגשיים וגופניים זהים לאלה המאפיינים תגובת פחד ….
מצגת 2 – OCD:
המחשבה האובססיבית יכולה להיות סביב זיהומים וחיידקים. Obsessive-Compulsive and Related Disorders ·         Obsessive-Compulsive Disorder – OCD – זה אשכול חדש שבDSM5 נוצר בפני עצמו שכולל כמה הפרעות שמה שמאפיין אותם בעיקר זה סימפטומים דיי דומים מבחינת התנהגות שיש בה אלמנטים של חזרתיות וחוסר שליטה, מחשבות בלתי נשלטות שמשתלטות על החשיבה שלנו. זו התנהגות שהיא חזרתית ופוגעת בתפקוד, רוב הפעמים נועדה להפחית או לצמצם מצוקה שמתעוררת בעקבות מחשבות אובססיביות.
·         Body Dysmorphic Disorder – זו הפרעה מאוד בעייתית. היא בעצם זיהוי גם בתוך הגוף גם קטן שמשתלט על כל החשיבה של האדם ביחס לגוף. אם יש תחושה שאיבר נראה לא טוב, העיסוק האובססיבי שמוביל לניתוח פלסטי יקרא כהפרעת גוף דימורפית. ·         Hoarding Disorder – אנשים שלא מוכנים לפנות ולזרוק חפצים, דברים ישנים שיש להם. אגרנים שלא מוכנים לזרוק דברים. הם גם אוספים דברים מהרחוב.
·         Trichotillomania (hair pulling disorder) – טריקוטולמניה זו תלישת שיערות, זה יכול להיות תלישת שיער מהראש או תלישת שיער מהגבות. זה על בסיס חברתי.
·          – Excoriation (skin picking) disordeחיטוט בפצעים או אם יש פצע מחטטים בו ואז הוא לא מגליד. זה פצע קטן שבגלל שמתעסקים בו זה הופך להיות גדול. OCD  קריטריונים DSM5
לכל אחד מאיתנו יש OCD קטן, אם זה סביב ספקות ובמצבי לחץ. פולשני – אין שליטה בכניסה של המחשבות או הדימויים לתוך המחשבה, האלמנטים הללו הם לא רצויים, ולא ניתן להשתלט עליהם – כלומר אנחנו לא מצליחים להדוף אותם. המחשבות הן מטרידות, קשורות לדברים שליליים כמו פחד או גועל, יכול להיות סביב ספקות – עשיתי –לא עשיתי, סגרתי לא סגרתי, פרפקציוניזם, המחשבות הופכות מציקות ופוגעות בתפקוד. המחשבות האובססיביות מתמקדות  בתחומים עיקריים:
A. הימצאותן של אובססיות, קומפולסיות או שתיהן אובססיות – מוגדרות ע"י שני הבאים:
1.       מחשבות, דחפים או דימויים חוזרים ומתמידים, הנחווים בשלב מסוים במהלך ההפרעה כפולשניים ולא רצויים, אשר לרוב גורמים לחרדה ומצוקה ניכרת (הם פולשניים, אנחנו לא שולטים בהם, מציקות, מטרידות, קשורות למשהו מאוד שלילי – פחד, גועל, זה יכול להיות סביב ספקות, פרפקציוניזם, המחשבות האלו פוגעות בתפקוד של האדם. המחשבות האובססיביות מתמקדות בעיקר בזיהומים, ספקות, מחשבות סביב דחפים שמה שמאפיין אותם זה אגרסיות. החשש הוא מזה שאני לא יכול להשתלט על הדחפים האלה או למשל תוצאה של דימוי של תמונות שהן אסורות – פדופיליה, דתיות וכו'. המון פעמים יש אנשים שיש להם חשש שיפלטו מילים פוגעניות או מילים אסורות.)
2 .       האדם מנסה להתעלם או לדכא את המחשבות או הדימויים, או לנטרל אותם על ידי מחשבות או פעולות אחרות אובססיות – מאפיינים מרכזיים ·         חסרות שליטה ·         בלתי רצויות ·         מטרידות (מעוררות מצוקה( ·         לרוב האדם יודע שלא הגיוניות ·         קשורות לרגשות שליליים כגון: פחד, גועל, ספק, פרפקציוניזם נוקשה ·         צורכות זמן רב ומפריעות לתפקוד הן אינן:
מחשבות מטרידות חולפות אובססיות נפוצות ·         Contamination – מחשבות שחיידקים יכולים להדביק אותנו, לגעת בנוזלי גוף, אבק, חומרי ניקוי, מזוהמים סביבתיים.
·         Losing control – איבוד שליטה, הפחד לממש דחף לפגוע באחר, בפחד לגנוב, פחד מפליטות פה ·         Harm – פחד מלהיות אחראי על משהו נורא שיקרה, פחד מפגוע מישהו בטעות/ חוסר זהירות.
·         Perfectionism – דיוק וסימטריה, הצורך לדעת את הכל, פחד מלשכוח או לאבד, קושי להיפטר מדברים מחשש להזדקק להם בעתיד.
·         Sexual thoughts – הדחפים המיניים, הדימויים המיניים, תוקפנות מינית, עיסוק בהומוסקסואליות ·         Scrupulosity – חילול לפגוע באל, או דאגה לעשות משהו שהוא מאוד לא מוסרי.
אנחנו נראה אותם הרבה פעמים מתפללים.
·         Other OCD קריטריונים  DSM-5
קומפולסיות זה התנהגות כפייתית, מנסים לנטרל את המחשבות האובססיביות על ידי התנהגויות קומפולסיביות – התנהגות בתדירות מאוד גבוהה עד כדי שהיא פוגעת בתפקוד היום יומי של האדם. הקומפולסיות מטרתן היא לנטרל ולהפחית את האובססיות, ההתנהגות יכולה להיות רחיצת ידיים אם המחשבות הן סביב זיהומים. יכול להיות שההתנהגות הכפייתית תגזול זמן רב מהחיים. הקומפולסיה מביאה לרגיעה זמנית במחשבות האובססיביות. פעמים רבות האנשים יודעים שזו התנהגות מוגזמת. קומפולסיות – מוגדרות ע"י שני הבאים:
1.       התנהגויות החוזרות על עצמן או פעולות מנטאליות אשר נחווים כאילו נכפים על האדם כתגובה לאובססיות או על פי חוקים נוקשים
2 .       ההתנהגויות אן הפעולות המנטאליות נועדו להפחית חרדה ומצוקה או למנוע מאורע מפחיד מלהתרחש; אולם, פעולות אלה לא קשורות באופן ריאליסטי למה שהן נועדו למנוע, או מוגזמות באופן ברור.
….
מצגת 3 – PTSD:
בשנים האחרונות יש מחקר מאוד מואץ על ההשפעות האפיגנטיות שיש לסביבה שלנו על הביטוי הגנטי שלנו. זה אומר שהסביבה שלנו שיש בה אירועים טראומטיים משפיעה על האופן שבו הגנים שלנו, בעיקר גנים שאחראים על התנהגויות, מופעל ומתנהג. הDNA שלנו מסתובב סביב חלבונים ואז כל זה נקרא בסוף כרומוזום. האופן שבו הסליל הזה מהודק חזק מכתיב עד כמה הגן הוא פעיל, עד כמה הוא חשוף לסביבה חיצונית. מה זה אומר? זה אומר שסלילים שמהודקים יותר, הסיכוי שהוא יושפע מהסביבה החיצונית הוא נמוך. האופן שבו הגן מתארגן לפעולה מוכתב מרמת ההידוק של הסליל, עד כמה הוא אטום, ככל שהוא אטום יותר כך הוא לא פעיל. המחקרים בשנים האחרונות אומרים שמה שמשפיע על התנהגות הגן זה האנזימים שמסתובבים ליד (גם חלבונים). האנזימים הם אלה שמושפעים מהסביבה. מתילציה – פעולה כימית מאוד פשוטה שבה מתחברים חלבונים עם כל מיני תרכובות כימיות. הפעולה הכימית היא זו שמכתיבה האם הכרומוזומים יפתח, האם הידוק יהפוך להיות פחות הדוק והוא נפתח לסביבה ואם הוא נפתח לסביבה זה אומר שהוא יכול להתחבר לחלבוני שמסתובבים שם. אם תהליך המתילציה, שזה ההתחברות של האנזים על גבי הכרומוזום, אם היא מפעילה את הגן או מאפשרת לו לייצר כמויות גדולות של סרוטונין למשל, אז זה משפיע על כמות הסרוטונין. מתילציה היא מצב שבו תרכובות כימיות מתלבשות על החלק החיצוני של הכרומוזום, שגורמים לו להיפתח, כך הגן נחשף ויכול להיות מושפע מהסביבה. מה שמשפיע על המתילציה זה הסביבה שלנו. אם האדם גדל בסביבה עם הרבה לחצים, תהליך המתילציה משתנה ואז התהליך הזה מתחיל להתנהג בצורה שונה ממה שהוכתב לפני שנולדנו (למשל תדירות משתנה). מה שנמצא זה שחולדות שגידלו את הצאצאים שלהן בצורה מאוד אמפתית, חמה ותומכת, הצאצאים שלהם הגיבו פחות ללחץ. כשהסתכלו מצאו שבתוך ההיפוקמפוס (זיכרון של חוויות) יש פעילות יתר של מתילציה, כלומר יש פעילות יתר על האזור שאחראי על הגן שאחראי על עיכוב ייצור הקורטיזול (לחץ). עוד ממצא הוא שאצל בני אדם מצאו שילדים שגדלו בסביבה מאוד מזניחה ומתעללת, הגן שאחראי על ייצור הבסיסי של סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין, יש תת פעילות של המתילציה בגן שאחראי על המונואמינים, כלומר פחות ייצור של המונואמינים. אותם אנשים שנחשפים לאירועים, מי שיפתח PTSD זה כנראה אותם אנשים עם המתילציה שגוררת שינויים הגורמים ללחץ ממושך.  Trauma-and Stressor-Related Disorders זו קבוצה חדשה בDSM. לפני זה PTSD הייתה באשכול של הפרעות חרדה כי חשבו שהסימפטומים דומים. מחקרים בשנים האחרונות מצאו שהתגובה של אנשים לטראומה יש לה גם סימפטומים ייחודיים, במובן שהם יכולים להיות משולבים בסימפטומים דיסוציאטיביים (התנתקות), התקפי פאניקה וגם התנהגויות שמזכירות סימפטומים של דיכאון. היום האשכול הזה ממוקם בין הפרעות חרדה וOCD לבין הפרעות דיסוציאטיביות. לאנשים שיש PTSD יש אמנזיה, הם לא מצליחים לשחזר קטע בתוך החוויה הטראומטית למרות שהיו בהכרה מלאה. ·         Reactive attachment disorder – מתייחסות לילדים. ההפרעה הזו מתייחסת למצב שבו התינוק שנמצא במצב של מצוקה, הדמות המטפלת לא מצליחה להרגיע אותו. הוא לא מחפש את אמא כדי להירגע. זה בעיקר בגלל התעללות, מצב נפשי של האם במהלך ואחרי הלידה. גם כשאמא מנסה להרגיע אותו הוא לא לידה.
·         Disinhibited social engagement disorder – מתייחסת לילדים. מצב שבו הילד במהלך ההתפתחות שלו אין חרדת זרים. הוא לא נלחץ מסיטואציה בה אין דמויות שלא מוכרות לו. הוא לא נמצא במצוקה בסיטואציות שהוא אמור להיות במצוקה. ·         Post traumatic stress disorder  – מתרחשת מ 3-4 שבועות ומעלה מהאירוע הטראומתי. מבחינה טיפולית לסבול מזה זה יותר בעייתי מהASD. רוב האנשים לא יחלימו לבד. o       PTSD for children 6 years and younger ·         Acute stress disorder – מתחרשת עד 3 שבועות מהאירוע הטראומתי עצמו. רוב האנשים שמפתחים את זה מחלימים לבד 60-70 אחוז. חלק מהם יפתחו PTSD.
·         Adjustment disorders – תגובות רגשיות כמו דיכאון וחרדה כתוצאה מאירוע טראומתי. הפרעת דחק בתר חבלתית עד שנות ה80 לא היה מושג לPTSD, מושגים המתייחסים להתנהגות ולא היה בסיס מחקרי של קבוצה מחקרית שנקרא לה PTSD (לא הייתה קבוצה שזכאית לטיפול והיא לא קיבלה הגדרה פסיכיאטרית). 20 שנה אחרי מלחמת וייטנאם, החוקרים מצאו שיש אבחנה בפני עצמה ולא שילוב של הפרעות אחרות. 7 אלמנטים לאבחון:
….