שאלות חזרה למבחן  בקורס הערכה בחינוך סיכום שהכנתי לפני מבחן
1 .   במה נבחנת פעולת הערכה מפעולת מחקר?
התשובה לקוחה ממאמרה של לוין-רוזליס (במקראה – עמוד 15) מחקר הערכה החלה החלת ממצאים רחבה ככל האפשר, כדי להגדיל את גוף הידע המדעי.
החלת ממצאים מצומצמת, ממוקדת בפרויקט, כדי לתת משוב קונקרטי.
תיאוריה תלוי תיאוריה ונגזר ממנה.
תלוי שדה, תוך שימוש במושגים תיאורטיים.
מתודולוגיה מערך בדיקה ושיטות איסוף נתונים נגזרים מתיאוריה, החוקר אקטיבי.
מעריך בדיקה ושיטות איסוף נתונים נגזרים מהשדה, המעריך מגיב.
הכללה היעד: ניסוח חוק כללי ומתן חשיבות לתוקף חיצוני.
היעד: הבנת המתרחש בפרויקט מסוים, אין חשיבות רבה להכללה.
רלוונטיות לקידום המדע לשימושיות הפרויקט / התוכנית סיבתיות תוקף פנימי חשוב. דגש על מספר קטן של משתני סיבה ובידוד משתנים אחרים.
תוקף פנימי חשוב.
במחקר: ארטיפקט = בהערכה: משתנה פנימי לצורך הסקת סיבתיות לפי פרידמן (2005) : "מחקרי הערכה אינם נבדלים ממחקרים במדעי החברה בשיטה שהם נערכים בה, אלא בכוונה" .
לכן הכוונה היא עוד הבדל ^_^ לפי פרידמן גם, אם ההערכה משתמשת בכל מה שמשתמשים בו במדעי החברה, אז הערכה היא מחקר   מהי הערכה? מהן מטרותיה העיקריות של פעולת ההערכה? מהם תפקידי ההערכה?
(מתוך מצגת מפגש 1, ונבו) הערכה היא תהליך שיטתי של איסוף נתונים (בדיקה או תיאור), בעל כללים ברורים, מתקיים לאורך זמן מוקצה מראש ומכוון להשגת יעדים שהוגדרו מראש (על-ידנו, או ע"י מזמיני ההערכה)..
או תהליך הבוחן את מידת מימושן של מטרות תכנית או פעולה (אם העברנו תכנית כלשהיא חשוב לנו לבדוק אם התוכנית הצליחה כלומר האם התוכנית השיגה את מטרותיה).
תפקידי הערכה —
1 . הערכה מעצבת – פעולות הערכה הנערכות במהלך הפיתוח של תכנית או מוצר כלשהו כדי לספק מידע לצורכי שינוי שיפור או התאמה של מושאי ההערכה.  המידע המעצב משרת בדרך כלל את הצוותים העוסקים בפיתוח. מעריכים את התכנית תוך כדי ביצוע התכנית ומעצבים את התכנית בהתאם למסקנות. הערכה תוך כדי תהליך. —
2 . הערכה מסכמת – כוללת פעולות הערכה הנערכות בסיומם של פרויקט או תכנית או עם סיום שלב בפרויקט. נבו מתייחס לשני  תפקידים נוספים: התפקיד הפסיכולוגי או החברתי – פוליטי לצורך הגברת המודעות לפעילויות מיוחדות, עידוד התנהגות רצויה של מוערכים או קידום יחסי ציבור. תפקיד מנהלי, כדי להפגין סמכות המנהל אשר לו הזכות להעריך את העובדים תחתיו. מטרותיה העיקריות של הערכה —      לשם מה מעריכים תכניות?  (עפ"י סטייק, פרק שני) הערכת מידת השגתן של מטרות סיוע להתפתחות הארגון הערכת איכות (בהקשר מסוים) חקר מדיניות סיוע לפעולות חברתיות מתן לגיטימציה לתכנית ודחיית ביקורת  [הבטחת אחריותיות הסמכת תכניות הערכת עלות מול תועלת הענקת פרס ביסוס עמדות הערכה מבוססת סטנדרטים למול גישת הערכה מגיבה (המשותף והשונה). האם ניתן להעריך תכנית באמצעות שילוב של שתי גישות אלה?
בספרו של סטייק הנקרא: " הערכה מבוססת סטנדרטים והערכה מגיבה " התייחס בצורה מורחבת לשתי הגישות האלה. את השונה ביניהן :
לפי דעתי, אפשר לסכם את ההבדל בכמה נקודות חשובות והן, אפשר לפרט בנקודות את השאר.
אנסה לנסח בצורה בהירה. המגיבה <><> מבוססת סטנדרים גישה קונסטרוקטיביסטית – הבנייתית. הגישה נולדת ומתחילה עם התוכנית, נכון שיש תוכנית שיש לה את המסגרת והמטרות שלה, אבל יש מקום לבית הספר לשנות בה, כל מורה הינו מעריך ומגיב, הוא יכול לשנות, להוסיף ולהוריד. __________________ גישה מובנית .
יש קריטריונים וסטנדרטים הקבועים מראש שהם גלויים ושקופים, קביעת ערכם של מושאי ההערכה תוך השוואתם לסטנדרטים שנקבעו מראש. מעוגנת בשדה כל הזמן בודקים את התהליך וגם בודקים תוצרי ביניים, עבודת ההערכה מתפתחת ומשתנה במקביל לשינויים המתחוללים בתהליכי הפעלת המושא הנבדק. ________________ רציונאלית סוג של הערכה מעצבת. שמתרחשת תוך כדי התהליך , הערכה מעצבת שמתפתחת יחד עם התוכנית. __________________ בעיקר הערכה מסכמת אנחנו רוצים לסכם, לא יכולים מה שהיה, הגישה הזו מאפשרת יצירת הצברים של נתונים אשר ניתוחם בהשוואה לסטנדרטים מציג לחוקר ההערכה, את הפרוש המתבקש מן הממצאים.
פירוש הממצאים מוביל למסקנות בקשר למושא ומכאן לנמלצות. סכנת סובייקטיביות . לגישה הזו יש סכנה של סובייקטיביות, המעריך משתלב בבית הספר ויכולים להיות הרבה סובייקטיביות. _________________ אובייקטיביות. קיימת שאיפה ברורה מאוד לאובייקטיביות בפעולות ההערכה. גישה איכותנית בעיקר אך יכולה לשלב גם היבט כמותי _______________ גישה כמותית בעיקר –