ממן
1 1 אישיות תיאוריה ומחקר שאלה 1
ניתוח התיאוריה באמצעות המודל של מדי:
א) גרעין האישיות:
   – נטיה גרעינית: הכוחות הפועלים בבסיס האישיות לפי התיאוריה הם הרצון לקבל יחס ,תשומת לב ותחושת קבלה ללא תנאים מדמויות ההיקשרות המרכזיות על מנת לפתח הערכה  חיובית של העצמי-שביעות רצון של האדם כלפי עצמו.    – מאפיינים גרעיניים: לא מתוארים תת-מרכיבים לכוחות שתוארו בנטיה הגרעינית- מצוין רק שהכוחות נמצאים בקונפליקט מתמיד ביניהם ומתוארות שתי אפשרויות לדינמיקות.
ב) התפתחות האישיות:              הגורמים המשפיעים על התפתחות האישיות הם תגובותההורים כלפי התינוק מול הצורך של התינוק ביחס וקבלה ללא תנאי. התפעלות מהתינוק, העברת תחושות חיוביות לגבי התינוק והערכת תכונותיו החיוביות גורמת לו לפתח תחושת חיוביות כלפי עצמו זהו  מצב אידיאלי  שמאפשר לילד לפתח תחושה של ערך עצמי וכך להפוך לאדם פרודוקטיבי, בעל הישגים לימודיים ומקצועיים טובים, בעלי קשרי חברות עמוקים, חיי נישואין מאושרים והצלחה בחינוך ילדיו. מצב פתולוגי הוא כזה בו לא התאפשרו התנאים המתוארים של קבלה ותמיכה ללא תנאי, בו חווה התינוק התעלמות בשנותיו הראשונות וביקורות כלפיו מצד הוריואשר גורמות לו לפתח תחושת ערך עצמי נמוך, הרגשה סובייקטיבית פנימית של חוסר ערך וכך להצליח פחות בחייו במגוון מישורים-תעסוקתיים,חברתיים וכו-
ג) פריפריית האישיות:
   – טיפוסי אישיות: מתוארים 2 טיפוסים (1 פתולוגי ואחד בריא) הנבדלים זה מזה באופן ההתמודדות עם הקונפליקט: בעלי ערך עצמי גבוה- אשר קיבלו יחס חיובי וחם מההורים שגרמו להם לפתח שביעות רצון מעצמם בגיל צעיר, וצמחו להיות מבוגרים פרודוקטיביים אשר מרוצים מחייהםובעלי ערך עצמי נמוך- שקיבלו ביקורת מגיל צעיר ונחסכה מהם תחושת  הקבלה ללא תנאים מהוריהם, וכך הם גדלים להיות מבוגרים שפחות שבעי רצון מעצמם ולכן בעלי הישגים מקצועיים, קשרים חברתיים פחות טובים. –
שאלה 2:
      א.         חופש לעומת דטרמיניזם: על פי התאוריה התנהגות האדם מושפעת מתחושת הערך העצמי שלו, מגורמים פנימיים. כלומר האדם אינו מתנהג כרצונו הוא אינו אדון לגורלו. הגורם הפנימי "תחושת הערך העצמי" היא שמכתיבה את גורלו, והיא הגורם להתנהגויות השונות של האדם. היא שתקבע אם האדם מרוצה מחייו, אם יוכל ליצור בקלות קשרים חברתיים וכו'. העניין כאן הוא שהערך העצמי נקבע על ידי כוחות חיצוניים ולכן אין חופש           א.            שלמות לעומת חלקים: ניתן להבין את האדם בשלמותו, תחושת הערך העצמי שלו היא שמסבירה את מגוון ההתנהגויות שלו. ההתנהגויות שלו אינן מנותקות זה מזה הן מוסברות ע"י גורם אחד תחושת הערך העצמי.
          א.            תורשה לעומת סביבה: על פי התיאוריה הסביבה היא הקובעת את אישיות האדם. התנהגות ההורים כלפי תינוקם בשנות החיים הראשונות שלו היא שתקבע את תחושת הערך העצמי שלו. על פי התיאוריה לתורשה אין השפעה על תחושת הערך העצמי.
          א.            בר שינוי או שאינו בר שינוי: על פי התיאוריה האדם אינו יכול להשתנות במהלך חייו, טבע האדם נקבע השנות החיים הראשונות שלו, אז ירכוש את תחושת הערך העצמי ומרגע שרכש אותה היא אינה ניתנת לשינוי.            א.            סובייקטיביות לעומת אובייקטיביות: התאוריה היא במידה רבה סובייקטיבית.אמנם גורם חיצוני (התנהגות ההורים) משפיעה על חוויות הילד אך המשתנה העיקרי הוא סובייקטיבי- מה האדם חושב ומרגיש כלפי עצמו.
3 . מחקר ראשון:
השערה תיאורטית: תחושת הערך העצמי של האדם היא הגורם המרכזי ביותר באישיות, ובאמצעותה ניתן להסביר מגוון רחב של התנהגויות.
שיטת המחקר:
מחקר ניסויי. נפעיל מניפולציה על המשתנה המסביר ונבחן את התוצאה במשתנה המוסבר. אם יימצא קשר בינהם נוכל להסיק על קשר סיבתי בין המשתנים. כלומר שהמשתנה המסביר(תחושת ערך העצמי- חיובית או שלילית) היא שגרמה לתוצאה במשתנה המוסבר (הצלחה בלימודים).
בחירת הנבדקים- 100 נחקרים גברים ונשים שיוקצו מקרית ל-2 קבוצות ניסוי. משתנה תחושת ערך עצמי- קבוצת ערך עצמי גבוה- תעבור מבחן מול מחשב של 20 מטלות למידה למינהן- הדורשות יכולות של ריכוז,שינון,הבנת הנקרא, יצירתיות וכו.
התוכנה תחשב את מספר המטלות בהן הנבדק הצליח,אך בסוף המבחן הנבדק לא יראה את ציונו, אלא תוצג בפניו עקומת התפלגות של ציוני נבדקים ואותו מדורג גבוה יחסית לעומת שאר הנבחנים-(ציון 90+).
קבוצת ערך עצמי נמוך- תעבור את אותו מבדק ובסיומו יוצג ציון לכל נבדק בקבוצה זו כנמוך יחסית לעומת השאר בעקומת ההתפלגות. (ציון 80-)  לאחר מכן 2 קבוצות הנבדקים יעברו מבדק דומה נוסף- נוסח דומה עם שאלות מהימנות ותקפות אחרות. משתנה מידת הישגים לימודיים- ימדד על ידי מדידת השיפור או הנסיגה בציון מהמבדק הראשון למבדק השני. כמובן שעצם מדידה אחת יכולה לשפר את הישגי הנחקריםבמדידה שלאחריה בעקבות התנסות , אך אם נמצא כי בממוצע נבדקי הקבוצה של הערך עצמי גבוה שתופעל הראו שיפור משמעותי לעומת נסיגה או אי שיפור משמעותי אצל נבדקי קבוצת ערך עצמי נמוך נאשש את ההשערה התיאורטית.
מחקר שני:
השערה תיאורטית: תחושת הערך העצמי נקבעת בשנות החיים הראשונות, והיא מושפעת בעיקר מהתנהגות ההורים כלפי הילדים.
שיטת המחקר:
המחקר יהיה מחקר מתאמי, ייבדק אם יש קשר חיובי בין המשתנים. במידה ויימצא קשר חיובי נוכל להסיק על קשר מסוים בין המשנים.  בחירת הבדקים: נבחר קבוצת מדגם של 1000 הורים וילדים בגילאי 4-5 .
משתנה מסביר התנהגות הורים : ייבדק ע"י שאלון דיווח עצמי אשר יהיה מורכב מ-30 פריטים הבודקים את התנהגות ההורים כלפי ילדיהם במגוון מצבים ומישורים ואת מידת התמיכה והקבלה שהם מביעים כלפיהם, בשאלון יהיה שימוש נרחב בשאלות השלכתיות כדי למנוע רצייה חברתית ולקבל תוצאות כמה שיותר תקפות. בכל פריט ההורה יוכל לקבל מנקודה אחת עד חמש נקודות נקודה אחת (לא תומך כלל) חמש נקודות (תומך מאוד). הערך התצפיתי יהיה הציון בטווח ציונים שבין 30-150. התנהגות הורים תומכת  תחשב למי שקיבל ציון 120 ומעלה והתנהגות הורים לא תומכת תחשב למי שקיבל ציון 60 ומטה.
משתנה מוסבר ערך עצמי: ימדד ע"י ראיון אישי עם פסיכולוג שיראיין אתהילד ויעריך את הדימוי העצמי שלו. המחקר המתאמי יבחן האם קיים קשר סטטיסטי (מתאם) בין התנהגות הורים כלפי ילדיהם חיובית או שלילית לתחושת הערךהעצמי של הילד. –