ציון עבודה: 90 תוכן עניינים
מבוא
3
שער ראשון: התפתחותה של עבירת הסחיטה באיומים 4
היסטוריה חקיקתית 4
עבירת האיומים לעומת סחיטה באיומים 8
דין היסוד "שלא כדין" 8
הסחיטה האמוציונאלית למול הסחיטה באיומים 11
שער  שני: הסחיטה באיומים בחיינו
1 3
סחיטה באיומים בפוליטיקה 13
סחיטה באיומים כחלק מהטרדה מינית 17
סחיטה באיומים בדין הדתי 20 שער שלישי: פרדוקס הסחיטה באיומים
2 2
סיכום 24
בביליוגרפיה
2 5
מבוא
בחוק העונשין (תיקון מס'12), תש"ם 1980, סעיף 35:
428. " המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".
אנו חיים כיום בעידן בו עבירת הסחיטה באיומים המצויה בסעיף 428 לחוק העונשין (הנזכר לעיל) הפכה להיות מכת מדינה ותופעה אשר קשה להתעלם ממנה. זאת לאחר שנים רבות בהן עבירת הסחיטה שינתה פנים והתפתחה תחת שינויי החקיקה. הגדרתה המסורתית של העבירה בה נקט בית המשפט המקובל הגבילה את הפעולות לכאלו הנעשות על ידי עובדי ציבור. לעומת זאת, כיום סחיטה באיומים הינה עבירה פלילית רחבה אשר במרבית המקרים פוגעת באזרחים חפים מפשע. מתהווה העבירה כאשר פלוני מפעיל כוח או איום על האחר במטרה להשיג לעצמו את מבוקשו. לנוכח מציאות זו עולות שאלות רבות הנובעות מהתפתחות החקיקה בנוגע לעבירה הנ"ל. הרי שבית המשפט נאלץ להתמודד באופן יום יומי עם מקרי סחיטה באיומים. עבירת הסחיטה באיומים נמצאת כיום בכל תחום פעילות, מגזר וסביבה. לרוב עולה השאלה מתי הפעולה המבוצעת הינה לגיטימית או שמא מהווה עבירה. המעבר בין לגיטימיות הפעולה לבין פליליותה הינו חבל דק אשר לעיתים קשה לפענחו. לפיכך, בעבודה סמינריונית זו אבקש לבחון את התפתחותה של עבירת הסחיטה באיומים בהתאם להתפתחות חיי היום יום והסביבה. תוך בחינת התפתחותה אבחן כיצד באה לידי ביטוי עבירת הסחיטה באיומים בתחומים שונים. בשער הראשון אציג את ההיסטוריה של העבירה וכיצד התפתחה עם השנים. מתחילת דרכה בסעיף 100 (ג) לפקודה לחוק הפלילי- 1963, עד לנוסח הסעיף כיום, סעיף 428 לחוק העונשין- 1977 לאחר תיקון מספר 12- 1980. במסגרת התיקון אציג את התפתחות הענישה והחמרתה בעקבות הפיכת העבירה למעין מכת מדינה והצורך במיגורה. תוך תיקון מס'12
נוצר דמיון בין עבירת האיומים סעיף 192 לחוק העונשין ועבירת הסחיטה באיומים סעיף
4 28 לחוק העונשין אך נותרו מספר הבדלים. ניסוח הסעיף כיום מעלה שאלות רבות בנוגע ליסוד "שלא כדין", כיצד ניתן לפרש באמתחתו את לגיטימיות הפעולה.  בשער השני אגש בהסתכלות פנימית אל מספר מסגרות בהן נוגעת עבירת הסחיטה באיומים. ידוע לכל כי עבירה זו לרוב מתבצעת בקרב משפחות פשע. אך, לצערינו התרחבותה בלתי פוסקת עד לכדי תחומים רגישים וטהורים. בין התחומים אחשוף את התהוותה בדין הפוליטי, כחלק מהטרדה מינית ובדין הדתי. בשער השלישי אעלה סוגייה אשר נידונה בקרב הוגים מהעולם. פרדוקס הסחיטה באיומים, מהי בעצם סחיטה, מהם ההבדלים בין אם יוזם העסקה הוא הסוחט והנסחט.