אוניברסיטת בר אילן הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו שוק העבודה בישראל •         ישראל הנה מדינה מתועשת, המאופיינת בעלייה ברמת החיים וברמת הרווחה האישית, בהצטברות מתמדת של ידע, התפתחות במחקר, במדע ובתעשייה, עליה ברמת ההשכלה הפורמלית באוכלוסייה ועוד.
•         קיימת אפליה מצד מעסיקים כלפי מגזרים בחברה הישראלית בהתאם למוצא אתני, זרמים ביהדות ועוד. אפליה זו מבוססת על שינויים דמוגרפים ואתגרים חברתיים ומדיניים שהשפיעו על עיצובה של החברה הישראלית.
•         האפליה תורמת ליצירת פערים חברתיים בין מגזרים וקבוצות אוכלוסיה – אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם.
•         בנוסף, קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי מזה 30 שנה (בן דוד, 2002).
רמת השכלה משפיעה באופן ישיר על הצמיחה והאי שוויון •         רמת החינוך משפיעה על התעסוקה – ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה באוכלוסייה גבוהים יותר. •         ההתפתחות הטכנולוגית מעלה ביקוש לעובדים משכילים על חשבון הדרישה לעובדים בעלי השכלה נמוכה.
•         יבוא העובדים הזרים מגדיל את היצע העובדים בעלי השכלה נמוכה. •         תמרוץ המיסוי והסעד אינם מהווים תמריץ לצאת ולעבוד. •         הירידה בביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה מובילה לשיעורי אבטלה גבוהים בקרב קבוצה זו. לכן, כל עוד לא יהיה שינוי בהיצע, יתבטא אי שוויון בשכר ופערי ההכנסות בין העובדים המשכילים לבין העובדים בעלי ההשכלה הנמוכה יגדלו (בן דוד, 2002, מארק, 2003). •         בנוסף, ישנו הפרש משמעותי בחלוקת ההכנסות בקרב עובדים מיומנים ואו משכילים לעומת עובדים לא מיומנים ושאינם משכילים. אקדמאים ומנהלים משתכרים כ-180% מהשכר הממוצע במשק לעומת עובדים לא מקצועיים שהרוויחו 55% בלבד מהשכר הממוצע (מעלם ופריש, 1999) **מצגת בת 15 שקופיות