בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר החוג למנהל ומדיניות החינוך הבאת הסכסוך הערבי-יהודי לסדר היום בבית הספר הממ"ד המשלב "קרוב" ובחינת עמדות של מורים בבית הספר ביחס לשילוב תכנים אלו מחקר פעולה בקורס זהות חינוכית ומחקר חינוכי
1 5.7.2017
תוכן העניינים
מבוא
–עמ'
3 סקירת ספרות –..עמ' 5
המצב בין שני העמים ..עמ' 5
מפגשים דו-לאומיים בין תלמידים עמ' 5
רב תרבותיות –…עמ' 5
האחר –עמ'
6 סובלנות -.עמ'
6 החינוך המשלב –.עמ' 7
אתגר החינוך המשלב ..עמ' 7
פלורליזם והחינוך המשלב –עמ'
8 אוטונומיה ..עמ'
8 שאלות המחקר –עמ' 9
מתודולוגיה עמ' 9
אוכלוסיית המחקר -עמ'
1 0 ממצאים -עמ'
1 1
דיון ומסקנות –..עמ' סיכום -…עמ' ביבליוגרפיה עמ'
1 5
נספחים -..עמ'
1 6
יומן –..עמ'
2 2
מבוא
בחרתי לעסוק בנושא שמטריד אותי רבות מבחינה אישית ומבחינה חברתית. ברובד האישי אני חווה מורכבות רבה בשיח על נושאים שנויים במחלוקת, לעיתים הקושי נחווה ברמת הקושי לבחור את המילים בכדי לבטא את עמדתי בנושא. למרות שיפור לבטא את עמדתי בתחומים מסוימים, ישנם מצבים בהם חוסר ההבנה והקושי להציג עמדה בהירה עודנו קיים בעצמה. נוכחתי לראות שאיני היחידה החווה קושי ואתגר מאין זה ושיש אנשים נוספים שמוצאים מורכבות ביכולת לבטא את עמדתם האישית והשונה משל שותפם או חבריהם לשיחה. מבחינה חברתית, ניתן לזהות ואני כותבת זאת על סמך ניסיוני האישי המקצועי בעבודה עם הנוער והקהילה של היישוב שלי ועל סמך מצבי קונפליקט בתוך צוות המורים אליו אני שייכת בבית הספר היסודי, המשלב "קרוב". מבחינה  חברתית ישנה חוויה של קיטוב בשיח ושל יכולת הכלה מאוד מוגבלת כאשר מופיעות שתי עמדות מנוגדות. העובדה כי החברה הישראלית שבויה בשיח מוגבל כל כך מבחינת הכלת האחר והשונה ממני, מטרידה אותי. את הקושי להבין או להכיל או להקשיב לעמדת האחר אני מוצאת במגוון תחומים ונושאים; אלו היומיומיים ואלו שהם ברומו של עולם. בחרתי להתמקד בנושא, אשר במחוזותיי ובקרב האנשים עימם אני באה במגע יומיומי, (מקום המגורים ומקום העבודה) נחשב לרגיש מכל, הוא הקונפליקט הסב סביב הסכסוך הערבי-יהודי ואני כוללת בתוכו גם את ערביי ישראל, גם את הפלסטינאים וגם את היחס לעמים השכנים של ישראל. בלב המטרה להביא את הנושא של הסכסוך הערבי – יהודי עומדת ההבנה שיש אפשרות לשנות את מהלך העניינים באמצעות קירוב לבבות ובאמצעות פעולות שיש בהן עשייה משותפת והכרות עם האחר מאתנו. במהלך שני החודשים בהם ריכזתי את מחקר הפעולה, קיימנו בבית הספר פעולות הקשורות לפירוט הנ"ל – קהילת בית הספר ביחס לפלסטינים, ביחס לתרבות הערבית מוסלמית ונוצרית וביחס לפליטים בסוריה.  המטרה שלי הייתה (והצליחה) להציף את הנושא של הסכסוך הערבי-יהודי כנושא שיש להביאו לסדר היום בתכנית הלימודים השנתית עבור התלמידים וכנושא להשתלמויות המקצועיות של המורים. פירוט הפעולות:
קהילת בית הספר ביחס לפלסטינים – נקבעה פגישה עם מנהלת בית ספר בבית חנינה, הוחלט על סדרת מפגשים בין שני צוותי המורים ובין תלמידי כיתות ג. התקיים מפגש צוות בנושא כיצד מדברים קונפליקט בו דנו על המורכבות שקיימת כאשר מתקיים מפגש שבו עמדות סותרות. המפגש נערך בשיתוף פעולה עם מנהלת בית הספר ועם רכזת החינוך המשלב מטעם עמותת מיתרים. קהילת בית הספר ביחס לתרבות הערבית – נערך יום טיול בעיר העתיקה אשר כלל מפגש עם בעל מאפיה, ביקור בכנסיה, סיור ברובע הנוצרי. לקראת חודש הרמדאן נערך מפגש עם ליאילי, אישה מוסלמית שסיפרה לתלמידים על מנהגי החג ומשמעותו. קהילת בית הספר ביחס לפליטים בסוריה – אספנו חמץ בפסח, מזון שנשלח לפליטים והשתתפנו בפעימה השלישית של " לא עומדים מהצד" -איסוף מוצרי היגיינה לנשים ולתינוקות. השתתפנו במיזם הבינלאומי "ילדי האור" בו קבוצת ילדים שלחה לילדי סוריה את הסרטון בו הם שרים שיר ברכה ותפילה. בית ספר "קרוב" הוא בית ספר משלב, החינוך המשלב נשען על ערכיי החינוך ההומניסטי, רב התרבותיות, הפלורליזם, הסובלנות, האחר והאוטונומיה, מכאן שהנושא אותו הבאתי לצוות המורים ולתלמידים נמצא רלוונטי מאין כמותו. למרות הרלוונטיות לחינוך המשלב, נושא זה הוצג במסגרת מחקר הפעולה שאני עורכת, לראשונה בבית הספר. אין זה מקרי שכך הם פני הדברים, צוות בית הספר מכיל בתוכו מורים ומורות אשר הגיעו מרצף רחב מבחינת אמונה דתית, אורח חיים חילוני עד חרדי וערבי. הנושא הרגיש נדחק לשולי העשייה החינוכית בכדי לשמור על אחדות הצוות במישורים הרבים האחרים שיש להתנהל בתוכם. זוהי השנה השביעית של בית הספר ונראה שהתנאים הבשילו בכדי להביא את נושא הקונפליקט לפני השטח. מנהלת בית הספר קיבלה את הצעתי ושמחה על ההזדמנות לעורר את הנושא בקרב הצוות, התלמידים וההורים. למרות החששות וההתנגדויות עליהן אפרט בפרק הממצאים, בשלב ראשוני זה נעשו ארבע הפעולות הנזכרות למעלה, הנוגעות לשלושת מעגלי ההתייחסות שפירטתי. לשמחתי מצאתי שותפות ושותפים למימוש המטרה ונראה כי השנה נזרעו הזרעים הראשונים לתהליכים שיעמיקו בשנים הבאות.