לכל העבודות בשחיקה בעבודה

הקשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות תקציר תיאוריית ההתקשרות פותחה על ידי בולבי (Bowlby), ולפיה התינוק נולד עם צורך בהתקשרות ובקרבה לדמות המטפלת (לרוב האם) (פופר, 2008). השחיקה מוגדרת כ"תחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך". שחיקה בעבודה נוצרת כתגובה מלחץ הקשור לאכזבה מחוסר משמעות בעבודה (רבנו, 2014). העבודה הנוכחית מתמקדת בקשר שבין שני המשתנים הנ"ל – דפוס ההתקשרות של הפרט לבין שחיקה ולחץ בעבודה בקרב אחיות בבית-חולים. שאלנו האם יש קשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות בבתי-חולים, מה טיב הקשר (כלומר קשר חיובי או שלילי), ובאיזה מידה קשר זה? שיערנו כי יימצא קשר חיובי בין דפוסי התקשרות לא-בטוחים (נמנע וחרד) לבין שחיקה ולחץ בעבודה בקרב אחיות, וכי קשר זה יימצא מובהק סטטיסטית. המחקר בוצע באמצעות שאלונים, שאותם מילאו 30 אחים ואחיות סיעוד שנבחרו בצורה אקראית מבתי-החולים ברחבי הארץ. בהתאם להשערתנו, נמצא קשר חיובי בין דפוסי התקשרות לא-בטוחים לבין דרגת השחיקה בעבודה בקרב המשתתפים. אולם, בניגוד להשערתנו, קשר זה לא נמצא מובהק סטטיסטית.
הקשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות תקציר תיאוריית ההתקשרות פותחה על ידי בולבי (Bowlby), ולפיה התינוק נולד עם צורך בהתקשרות ובקרבה לדמות המטפלת (לרוב האם) (פופר, 2008). השחיקה מוגדרת כ"תחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך". שחיקה בעבודה נוצרת כתגובה מלחץ הקשור לאכזבה מחוסר משמעות בעבודה (רבנו, 2014). העבודה הנוכחית מתמקדת בקשר שבין שני המשתנים הנ"ל – דפוס ההתקשרות של הפרט לבין שחיקה ולחץ בעבודה בקרב אחיות בבית-חולים. שאלנו האם יש קשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות בבתי-חולים, מה טיב הקשר (כלומר קשר חיובי או שלילי), ובאיזה מידה קשר זה? שיערנו כי יימצא קשר חיובי בין דפוסי התקשרות לא-בטוחים (נמנע וחרד) לבין שחיקה ולחץ בעבודה בקרב אחיות, וכי קשר זה יימצא מובהק סטטיסטית. המחקר בוצע באמצעות שאלונים, שאותם מילאו 30 אחים ואחיות סיעוד שנבחרו בצורה אקראית מבתי-החולים ברחבי הארץ. בהתאם להשערתנו, נמצא קשר חיובי בין דפוסי התקשרות לא-בטוחים לבין דרגת השחיקה בעבודה בקרב המשתתפים. אולם, בניגוד להשערתנו, קשר זה לא נמצא מובהק סטטיסטית.

1 . מבוא:
1.1. נושא המחקר נושא העבודה הנוכחית הוא הקשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות.
נושא זה עניין אותי כל חיי. בכל פעם שביקרתי בבית-חולים – הן במסגרת ביקור קרובים והן לצורך טיפול שלי עצמי – שמתי לב למצב מצער. עובדי בית-החולים, ובעיקר האחיות, עומלים שעות רבות, עם הפסקות מזעריות ועם מאמץ אינטנסיבי. בנוסף לעבודה המאומצת שמבצעות האחיות, התלונות שהן מקבלות מגיעות מכל כיוון: המטופלים ומשפחתם מתלוננים על טיפול לא-הולם, וההנהלה מתלוננת על אי-עמידה במטלות הרבות. לעתים קרובות ראיתי אחיות עייפות ותשושות, שהיה ניכר עליהן שלא ישנו מספיק בלילה. זה הוביל אותי לחקור את השחיקה של האחיות בבתי-חולים, ולנסות לקשור את זה לפרמטר אישיותי של האחיות.
בחרתי בדפוס ההתקשרות של האחיות, כיוון שמדובר בפרמטר אישיותי בעל השפעה רבה על ההתנהגות של האדם בבגרותו, וביניהם על הדרך שבה הוא יתמודד עם עומס בעבודה. לכן הנחתי שדפוס ההתקשרות עשוי לנבא את רמת השחיקה בעבודה.
1.1.1. תרומה למחקר בספרות המחקרית נעשו מחקרים רבים על דפוס ההתקשרות (למשל, אמית, פופר, גל, משקל-סיני וליסק, 2006) וכן נעשו מחקרים רבים על שחיקה בעבודה (למשל, גרינר, 2006). אולם עד כה לא נערכו מחקרים המשלבים בין שני המשתנים הללו – כלומר מחקרים הבודקים את הקשר שבין דפוס ההתקשרות של העובד לבין רמת השחיקה והלחץ בעבודה. לכן, בעבודה זו יש סיכוי רב לתרום לספרות המחקרית בנושא הנדון. בנוסף, עבודה זו עשויה לתרום גם בפן היישומי. טרם נערך מחקר על הקשר שבין דפוס ההתקשרות לבין השחיקה והלחץ בעבודה בקרב אחיות. מדובר באחד המקצועות החשובים בחברה הישראלית ובעולם בכלל, כיוון שהוא כרוך לעתים קרובות בהצלת חיים. תוצאות מחקר זה עשויות לעזור למקבלי החלטות בקבלת אחיות לתפקיד, כך שישובצו לתפקיד אחיות בעלי דפוס התקשרות המנבא רמה נמוכה של שחיקה ולחץ. כך ניתן לנסות להפחית את רמות הלחץ והשחיקה בקרב אחיות בבתי-חולים.
1.1.2. תיאוריית ההתקשרות תיאוריית ההתקשרות פותחה על ידי בולבי (Bowlby), ולפיה התינוק נולד עם צורך בהתקשרות ובקרבה לדמות המטפלת (לרוב האם). ההיענות של הדמות המטפלת לצורך זה מביא לעיצוב מודל נפשי פנימי אצל התינוק. מודל זה, המכונה גם "דפוס התקשרות", מכוון את התפתחותו הרגשית, את העדפותיו ואת התנהגויותיו בבגרותו (אמית, פופר, גל, משקל-סיני, וליסק, 2006). לפי תיאוריה זו, מנגנון ההתקשרות התפתח בתהליך אבולוציוני, שנועד להגביר את סיכויי ההישרדות של תינוקות, שנתונים לסכנה יותר בהשוואה לבעלי חיים אחרים. סיפוק כל צרכיו של התינוק ויכולתו לשרוד תלוי בדאגתה של דמות ההתקשרות, שהינה חזקה יותר ויכולה להגן עליו ולהזינו (פופר, 2008).
1.1.3. שחיקה ולחץ בעבודה השחיקה מוגדרת כ"תחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך". שחיקה בעבודה נוצרת כתגובה מלחץ הקשור לאכזבה מחוסר משמעות בעבודה. היא נגרמת מלחצים נפשיים ממושכים בעבודה (רבנו, 2014).
1.1.4. סימנים לתופעת שחיקה בעבודה קיים מגוון רחב של סימפטומים לשחיקה, המתחלקים לשלושה מרכיבים עיקריים (ניסנהולץ,
1 991):
א. פיזיולוגיים – בעיות קרדיאליות, בעיות נשימה, בעיות במערכת החיסונית, בעיות במערכת העיכול.
ב. פסיכולוגיים – חרדה, דיכאון, עייפות נפשית, ירידה בדימוי עצמי, תחושת רדיפה, הסתגרות חברתית, התפרצויות זעם וכעס בלתי מוסבר.
ג. התנהגותיים – הסבות מקצועיות, איחורים לעבודה, העדרויות מהעבודה, עישון מוגבר, אלכוהוליזם, סמים, טעויות מקצועיות, הסתגרות מקצועית וחברתית.
העבודה הנוכחית מתמקדת בקשר שבין שני המשתנים הנ"ל – דפוס ההתקשרות של הפרט לבין שחיקה ולחץ בעבודה בקרב אחיות בבית-חולים.

1 .2. שאלת המחקר האם יש קשר בין דפוס היקשרות לבין לחץ ושחיקה בעבודה בקרב אחיות בבתי-חולים, מה טיב הקשר (כלומר קשר חיובי או שלילי), ובאיזה מידה קשר זה?

1 .3. סקירת ספרות
1 .3.1. תיאוריית ההתקשרות תיאוריית ההתקשרות פותחה על ידי בולבי (Bowlby), ובאמצעותה ניתן לערוך מחקרים מעמיקים של יחסים בין מבוגרים. תיאוריה זו גורסת, כי התינוק נולד עם צורך בהתקשרות ובקרבה לדמות המטפלת (לרוב האם). ההיענות של הדמות המטפלת לצורך זה מביא לעיצוב מודל נפשי פנימי אצל התינוק. מודל זה, המכונה גם "דפוס התקשרות", מכוון את התפתחותו הרגשית, את העדפותיו ואת התנהגויותיו בבגרותו (אמית, פופר, גל, משקל-סיני, וליסק, 2006).
לפי בולבי, כל תינוק נקשר לדמות המגנה עליו. אם כן, תיאוריית ההתקשרות מבוססת על רעיון האוניברסליות, כלומר הנטייה להתקשרות משותפת לכל התרבויות. עם זאת, תרבות מסוימת יכולה להשפיע על צורת ההתקשרות (שגיא ודולב, 2001).