תקציר מחקר זה בא לבחון האם יש קשר בין המשמעת הכללית של הפרט לבין ביצוע עבירות תנועה ומעורבות בתאונות דרכים. המחקר מתמקד בקבוצה של חיילים אשר משרתים בשירות סדיר, במקצוע נהג צבאי על כל סוגיו השונים, והם בעלי רישיון צבאי משך שנתיים לפחות. השערת המחקר היא שיימצא קשר בין המשמעת הכללית של הנהג, ביצוע עבירות תנועה ומעורבות בתאונות דרכים. אוכלוסיית המחקר חולקה לשתי קבוצות ע"פ שני משתנים בלתי תלויים עיקריים שהם קב"א (קבוצת איכות) וימי תב"ן (תקופה בלתי נמנית).
על כל נהג הוצא פירוט של שלושה פרמטרים, על בסיס גיליון המשמעת שלו: עבירות משמעת כלליות, עבירות תנועה , מעורבות בתאונות דרכים. הממצאים העיקריים שעלו הם שככל שיש יותר עברות משמעת לנהג יש סיכוי גדול יותר שהוא יבצע עבירות תנועה וככל שיש לו יותר עברות תנועה יש לו סיכוי גדול יותר למעורבות בתאונות. כמו כן נמצא כי לנהג מקבוצת קב"א נמוכה, יש סיכוי גבוה יותר, באופן קרוב למובהק,  להיות מעורב בתאונה, ובקבוצה זו נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין מספר עברות משמעת למספר עברות תנועה ומספר התאונות.