חקר התודעה מלווה את המין האנושי לאורך שנים רבות, הן בחקר התודעה אצל בני אדם והן אצל אורגניזמים אחרים. אנו נתמקד במהלך עבודה זו בשאלה האם קיימת תודעה בצמחים? הפילוסוף היווני אריסטו אמר על התודעה: "נפש היא העיקרון לחיים, האמונה היא כי לכל יצור חי, יש נפש" (Irwin, 1991). דבריו אלו מתחברים לתאוריית הפאן-פסיכזם שאומרת […]
התודעה והמוח הפסיכולוגיה נולדה מתוך הפילוסופיה של דקארט שאומרת שיש גוף ויש נפש והם נפרדים, דקארט ממקם את הנפש במוח. בעקבות עבודתו של דקארט נוצרה ההפרדה בין תחום הפסיכיאטריה שמכוון לגוף לעומת הפסיכולוגיה שמכוונת לנפש. פסיכולוגיה היא עדיין לא בדיוק תחום מדעי וכפועל יוצא מתרחשת ירידה בטיפולים פסיכותרפיים ועליה בטיפולים הפסיכיאטרים ע"י תרופות בלבד, כיום […]
הקדמה: הבעיה בחקר התודעה מלווה את המין האנושי לאורך שנים רבות. כשאנחנו מדברים במונחים של גוף ונפש כמעין שתי ישויות נפרדות (דואליזם), זוהי תולדה של עבודתו של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, שהיה הראשון שאמר שיש תודעה אנושית. דקארט ממקם את הנפש במוח: "וכן מציין אני שהרוח אינה מקבלת את הרושם במישרים מכל חלקי הגוף, אלא […]
תקשורת ודעת קהל-ממן 11 שאלה 1 א. ישנם לפחות חמישה תנאים הכרחיים להתהוות דעת קהל מחלוקת – נושא עליו ישנה הסכמה מלאה ושאינו שנוי במחלוקת הוא אינו נושא שסביבו מתקיים שיח ציבורי ועל כן אינו מעורר דעת קהל. בכדי שתתהווה דעת קהל יש צורך בסוגיה שמעוררת מחלוקת בקרב הציבור. רלוונטיות- על הנושא להיות רלוונטי לחברה […]
עבודת סמינריון בנושא: תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה מוגש ל: שם הקורס: מס' הקורס: תאריך עברי תאריך לועזי תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש 2 1 .2 פעילות היודנרט ומאפייניו 5 1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5 […]
שאלות הסבירו את יחסו הכפול של האדון אל ה"דבריות"="חפציות". לכאורה, האובייקט "סולק" (עבר השגבה, Aufhebung) כבר בחלק הראשון של הספר ("על התודעה") וכעת עסקינן רק בתודעה עצמית. נסו להסביר כיצד קם האובייקט לתחייה מחדש (בדמות "הישות", ה"דבריות"). [לא קל. הרשו לעצמכם להיעזר בספרי עזר וגם בשכל ואפילו בדמיון שלכם]. "התודעה הבלתי-מהותית היא, על כן, האובייקט […]
המפגש של הישוב היהודי בארץ ישראל עם ניצולי השואה לאחר המלחמה לווה, החל מראשיתו, בתחושת ריחוק ואי הבנה. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה ולפני הכרזת העצמאות, התרכזה כל תשומת הלב הציבורית במאבק להקמת המדינה. המאבק להעפלה של שארית הפליטה נתפס כחלק מהמאבק הכללי. חווית השואה לא הופנמה ולא נעשתה חלק מן הזהות הקולקטיבית של הנוער הארץ-ישראלי. […]
בעבודה זו ביקשתי לבחון ולנתח בצורה אנליטית, מעמיקה ויסודית את שירם של להקת ה"פינק פלויד"-" ANOTHER BRICK IN THE WALL". יצירה זו, כפי שיוסבר בהמשכה של העבודה, הוותה המנון מוסיקלי וכמעט בבחינת דת למליוני אנשים ברחבי העולם ושיקפה,מבחינתי ,את תמצית ההוויה המרקסיסטית בדמותו של הרוק'נרול. אפס, עבודה זו אינה ניזונה אך ורק מאושיות החשיבה המרקסיסטית […]
תקציר רבים הם המחקרים שנכתבו על משפט אייכמן בהיקשר לחשיבות שיש לייחס לו בשינויים שחלו בדרך הבניית הזיכרון הקולקטיבי של אירוע השואה ובדרך הנצחתו. קיים קונצנזוס בקרב חוקרים כי המשפט אכן תרם להאצת שינויים אלו. ברם מעטים הם המחקרים שבודקים את התפקיד והחשיבות שיש לייחס לאמצעי התקשורת בדרך עיצוב תודעת השואה ובפרט לא קיים לדעתי […]