שאלה 1
א. הציגו את עיקרי הפסיכולוגיה ההתנהגותית.

הפסיכולוגיה ההתנהגותית נשענת בעיקרה על עקרון ההתניה האופרנטית של סקינר אשר הפעולה או התגובה קודמת לגירוי. (בניגוד להתניה הקלאסית בה הגירוי קודם לתגובה). ההתניה האופרנטית מבוססת על כך שהתלמיד קודם כל מבצע את הפעולה הנדרשת ולאחר מכן מקבל את הגירוי או כפי שקורא לו סקינר – חיזוק חיובי. באמצעות החיזוק החיובי אנו מגדילים את הסיכויים שהתגובה הרצויה תמשיך לקרות כל עוד החיזוק החיובי מתקיים בצמוד לפעולה.
שאלה 3
התפוצצות המידע מעמידה אתגרים גדולים בפני האחראים על קביעת התכנים של תכניות לימודים ועל ארגון נכון של הידע.
א. הציגו והסבירו את המאפיינים של שלוש הגישות המרכזיות לארגון תכניות לימודים.
1. חלוקה לתחומי הדעת – הארגון השכיח ביותר. הנחת היסוד שקיים ידע אובייקטיבי ובלתי משתנה בכל תחום ותחום. לכל תחום דעת קיים בסיס ידע שאותו חשוב ללמד. יש 2 תיאורטיקנים מובילים בתחום זה – ברונר (בסיס הידע) ושוואב (סובסטנטיבי וסינטקטי) אשר אפיינו –
a. ניתן ללמד בכל גיל כאשר כל נושא ניתן ללמוד ברמת קושי שונה לאורך החיים (בהתאם לשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של
א. הציגו בהרחבה את חמש התיאוריות הפילוסופיות – פדגוגיות שעיצבו את הנחות היסוד ואופי הידע בחברה המערבית.

חמש התיאוריות הפילוסופיות – פדגוגיות שהשפיעו על עיצוב תוכניות הלימודים ואופי היחסים בין מורים לתלמידים הן-
1. סוקרטס – סוקרטס האמין שהידע טמון באדם מלידה ותפקיד החינוך הוא למצוא את הפוטנציאל הכבוי והידע הנסתר ולהוציא אותו החוצה. שיטתו של סוקרטס הייתה באמצעות דיאלוג שהיה מבצע עם תלמידיו. הוא לא היה מלמד אותם חומר לימודי אלא מקיים שיחות דרכם היה מנסה להבין את דעותיהם של תלמידיו וכיצד מגבשים מושגים כמו טוב ורע לדוגמא. שיטת הדיאלוג הסוקרטי הייתה מורכבת מ2 חוליות – שלילית וחיובית.
החולייה השלילית הייתה במטרה לסתור את הדעות שהיו מונחות על מושגים שגויים. תוך כדי השיח היה סוקרטס שואל שאלות ומנחה את תלמידו להגיע למסקנה שונה המנוגדת לטענה המקורית. החולייה החיובית – כפי שהאמין סוקרטס שמימוש הפוטנציאל הוא כמו תהליך יילוד, הוא האמין גם שידע יביא תוצאה נכונה.
2. אפלטון – כמו סוקרטס גם אפלטון האמין בכך שהידע טמון בתוך האדם והדרך של המורה לממש את הפוטנציאל היא לסייע לתלמידים למצוא אותו פנימה בתוכם. אפלטון הוסיף כי הידע קיים ויש להיזכר בידע – רעיון ההיזכרות. רכישת ידע על ידי האדם היא למעשה תהליך היזכרות במה שראתה בעולם האידיאות (תורת