עובדים זרים   כתופעה הפוגעת בעקרון השוויון                                      עבודה סמינריונית בקורס ביטחון סוציאלי                                                                                                                                                              מרץ 06
תוכן ענייניים :
מבוא  סקירת ספרות
2 .1    אמנות בינלאומיות ,ארגון ILO  
2 .2    עובדים זרים בישראל – רקע1
2 .3    היחס לעובדים הזרים
2 .4    חקיקת המשפיעה על העסקת עובדים הזרים מתודולוגיה
3 .1     שאלת המחקר
3 .2     השערת המחקר   ממצאים 
4 .1    אופן הגיוס
4 .2    החזקת דרכונים.
4.3    עובדים זרים החוק והמציאות
4 .4    הסדר הכבילה
4 .5    חסרונות הסדר הכבילה
4 .6    הסדר הכבילה ותופעת הסחר בבני- אדם        הסבר ודיון סיכום ביבליוגרפיה פרק 1- מבוא
העסקת עובדים זרים בישראל הנה תופעה שהחלה תופסת תאוצה רבה בישראל מתחילת שנות ה-90 , בעקבות התקוממות הפלשתינאים והסגרים שהוטלו עקב פיגועים קשים בשטח מדינת ישראל, נוצר מחסור בידים עובדות שהביא ללחץ הולך וגובר של מעסיקים על הממשלה להביא עובדים זרים שיחליפו את הפלסטיניים. ובעקבות גלי העלייה הגדולים בעיקר מברית המועצות לשעבר והצורך בפתרונות דיור מהירים לעולים, החריף המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה, הממשלה נכנעה ללחץ המעסקים והחלה להנפיק רשיונות עבודה להעסקת עובדים זרים. אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות הרשמית של מדינת ישראל להעסקת עובדים זרים הייתה החשש שחלק מן העובדים לא יעזבו את הארץ בתום תקופת היתר, ישתקעו באופן קבוע, ידרשו מעמד והכרה  ויאיימו בעצם על צביונה של מדינת ישראל, חשש זה התבסס על ניסיון בינלאומי מצטבר, בעיקר במדינות מערב אירופה. מטעמים אלה קבעה המדינה הסדרים שבאו למנוע את השתקעות העובדים הזרים בארץ. סוגיית העובדים הזרים הפכה לבעיה במספר מישורים המטילים צל כבד על מדינת ישראל , הן כמדינה בעלת ערכים חברתיים וערכים הומניטריים, והן כמדינת חוק.
בעבודתי אנסה לענות על השאלה מהו מעמדתם של מהגרי עבודה לאור העובדה שקיימות שני תופעות סותרות? ערכים חברתיים וערכים הומניטריים, חוקים, כמו : חוק יסוד חופש העיסוק , כבוד האדם  וחירותו, אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהם. ומציאות גלובלית של מהגרי עבודה – הנחשבים נחותים, הנתקלים בקשיים יומיומי.
כתוצאה ממדיניות חובבנית ללא אכיפה ומתן זכויות בסיסיות.
מבחינת הומניטרית ומבחינה חברתית, די לציין כי הממשלה לא הסתפקה בקביעת מכסות והסדירה את הסדר ההעסקה המכונה " הסדר הכבילה "  , משמעותו המעשית של הסדר זה היא שהעובד הזר הוא מעין רכושו של המעסיק השולט למעשה בחוקיות אשרת השהייה ורשיון העבודה של העובד הזר.  התוצאה הבלתי נמנעת של הסדר זה  היא העדר כל כוח מיקוח של העובד הזר מול מעבידו, אם נוסיף לכך את העובדה שעובדים אלו נמצאים בארץ זרה, עם כל קשיי הזרות והניכור הנלווים לכך, כמו אי ידיעת השפה וחוסר מודעות לחוקי המדינה וזכויותיהם כעובדים נוכל להבין את חוסר העונים של העובדים מול המעסיקים וחברות כוח אדם המעורבות בהעסקתם. נציין גם את שכר הרעב שלעתים לא משולם להם בתאונות שונות.
פרק ראשון מבוא לעבודה , בפרק השני אתייחס לסקירה הספרותית, תוך התייחסות לחוק יסוד חופש העיסוק, לאמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן, התפתחות הגלובליזציה  והשפעתה על העובדים הזרים, אציג את נושא העובדים הזרים, מאפייניהם וזכיותיהם.
בפרק השלישי אציג את שאלת המחקר, והשערת המחקר, אתייחס לייחס לעובדים הלכה ומעשה.
בפרק הרביעי אביא את הממצאים , אופן גיוס העובדים, הסדרים השונים וכו'.
בפרק חמישי  העסוק בהסבר ודיון לתופעת העובדים הזרים, הביא דוגמאות חיוביות ושליליות.  כל אותם היבטים, אמורים לתמוך בטענתי דלעיל . את מסקנותיי אביא בסיכום.