לחץ ושחיקה בקרב מורים לחינוך מיוחד מבוא
בתקופה האחרונה אנו עדים לשינויים ותמורות בחברה ובחינוך בפרט.
הדיון שעולה לסדר היום החברתי עוסק במצבו של החינוך, כאשר הסוגיה המרכזית היא פיחות מעמדו של המורה. במציאות כזו המורים העובדים במערכת, נתונים תחת לחץ רב.  מקורות  הלחץ נובעים  מהיבטים ארגוניים של תפקיד ההוראה, כמו תנאי עבודה קשים, עומס וקונפליקט תפקידי (dunham,
1 980 אצל דנה יגיל). מידה מסוימת של דרישות מהתפקיד היא חיובית ומספקת גירוי ממריץ, אך דרישות שהן מעבר ליכולת ההתמודדות של הפרט עשויות להוביל לרמת לחץ גבוהה מדי ולירידה בביצוע. בנוסף על כך בשנים האחרונות  קמו תנועות חברתיות אשר שמו את הדגש על שילוב תלמידים בעלי צרכים חינוכיים יחודיים בכיתות הרגילות. מהלכים אלה הובילו לשינוי תפיסה ארגוני של מערכות החינוך שנתפס כאחד השינויים החשובים בבתי הספר בעולם המערבי ב-
5 השנים האחרונות. ( ג. אבישר, א. אלמוג 2003) אחת המטרות המרכזיות של תכנית השילוב היא להבטיח תמיכה טיפולית חינוכית לתלמידים בעלי לקויות קשות הלומדים במסגרות החינוך הרגיל – בכיתות רגילות ובכיתות לחינוך מיוחד, כך שיוכלו להשתלב ולמנוע את הפנייתם למסגרות החינוך המיוחד. על מנת להגשים מטרה זו, הצוות המקצועי  נדרש לעשות שינוי בתפיסה הבית- ספרית ולשם כך נדרשת נכונות ופתיחות מצד המורים.מאחר  וצוות המורים מהווה אחד הגורמים הדומיננטיים ביותר בסביבה החינוכית ולעמדותיו השפעה ניכרת על סיכויי ההצלחה של השילוב.בחרנו בעבודה זו,להאיר שני צדדים העוסקים בחינוך מיוחד כאשר צד אחד הוא המורים העובדים במסגרת משלבת ואילו הצד האחר הוא המורים העובדים במסגרת סגורה ולנסות להבין האם השילוב כפי שהוא מתבצע בימים אלה מעלה או מפחית את  גורמי הלחץ ומידת השפעתם על המורים לחינוך מיוחד. –
העבודה בפונט 14