מבוא
לעיתים במסגרת יחסי העבודה נוצרים סכסוכי עבודה הנובעים מקונפליקט או מעמדות שונות של הצדדים המעורבים. בדרך כלל מדובר בסכסוך כלכלי, אחת מהדרכים ליישוב הסכסוך היא שביתה.
שביתה אינה נולדת בחלל ריק. היא מהווה בהכרח תגובה על התנהגותו של המעביד, אשר פגע בתנאי העסקתם של העובדים או סירב לשפר תנאים אלה.
דרכם של העובדים להתמודד עם התנהגות המעביד ולנסות לשפר את מצבם היא באמצעות משא ומתן, אשר הצלחתו תלויה ביכולתם לאיים בשביתה ולממש איום זה במידת הצורך (גיא דוידוב, 2005).
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, השביתה אינה מעוגנת בחוק ואינה מוגדרת כזכות, אלא כחירות שהוכרה על ידי בית הדין לעבודה ועל ידי אמנות בינלאומיות. אך זכויות הזולת מגבילות חירות זו, ככל חירות אחרת. חופש המאבק המקצועי מתפרש כחופש הצדדים במערכת יחסי העבודה להיאבק ביניהם לשם קביעת זכויות חדשות. תופעת השביתה במדינת ישראל הופכת להיות תופעה מוכרת. ברגע שמגיע מצב של סכסוך עבודה בין ארגון העובדים לארגון המעסיקים (הכולל גם את הממשלה כמעסיקה) נראה כי האופציה הנפוצה ביותר היא פתיחה בשביתה בכדי שהעובדים יוכלו לקבל את מבוקשם.
בשנה שעברה ב-10.10.07 פרצה לה שביתת המורים העל יסודיים הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמדי תקופה חוזרים המורים לריטואל הקבוע של עיצומים ושביתות במחאה על תנאי העבודה והשכר. שביתה זו החלה כמו כל שביתות המורים הקודמות ובכל זאת נדמה שמשהו חדש קורה.
בעבודתי זו אבחן את השתלשלות העניינים בשביתת המורים הגדולה, את הרקע והסיבות לפרוץ השביתה. את פעולות הצדדים ותהליך המו"מ ואת סופו של האירוע מבחינת העובדים  והמעסיק. וכל זאת תוך בחינת שאלת המחקר: האם שביתת המורים הגדולה השיגה את יעדיה? בהתייחס לשביתת המורים העל יסודיים באוקטובר
2 007.
תוכן העניינים :
מבוא
2
שביתת המורים 2007 –  הרקע והסיבות לשביתה
3 הגדרת השחקנים
4 -5
השתלשלות האירועים בזמן השביתה
6 -7
תוצאות השביתה – נזקים ותוצאות
8 דיון ומסקנות 9
ביבליוגרפיה
1 0