סמינריון בכלכלת כוח אדם – תקציר נושא:
השפעת הלחץ התעסוקתי על ביצועי העובד הוגש בתאריך :

5 פברואר 2008
מבוא / הקדמה הבעיה  הנחקרת הנושא הנחקר בעבודה זו הינו הלחץ במקום העבודה, או הלחץ התעסוקתי והשפעותיו על ביצועי העובד בעבודה.
מטרות המחקר החלק האמפירי בעבודה זו הוקדש לחקירת
2 שאלות עיקריות:
השאלה הראשונה – מה הם הגורמים המביאים להתעוררותו של הלחץ התעסוקתי ?
השאלה השנייה – האם נוכחותו של הלחץ התעסוקתי משפיעה על ביצועיו של העובד במקום העבודה?
החלק התיאורטי החלק התיאורטי הוקדש ללימוד וסקירה של מחקרים שבחנו נושאים הקשורים בלחצים בעבודה, הוצגו בחלק זה, מחקרים הסוקרים מצבי לחץ בעבודה המתפתחים: בעקבות שינויים ארגוניים , בעקבות התנגשות בין המחויבות בעבודה למחויבויות במשפחה, בעקבות הפרת חוזה פסיכולוגי בין עובד למעביד מונחים כגון שחיקה בעבודה, תשישות רגשית, חוסר הגשמה עצמית, ירידה בביטוי העצמי, הודגם למה משייכים תוצאות התנהגותיות כגון:
איחורים לעבודה, היעדרויות.  מושגים כמו: חוסן פיסי או נפשי,  מודלים המסבירים קשרים בין משתנים כמו קשר בין לחצים מציפיות התפקיד לתשישות רגשית, גורמים מתווכים, כמו קונפליקט עבודה משפחה, האם קיימת השפעה למין העובד, על פי לתוצאות מחקרים שפורסמו.
תוכנית המחקר תוכנית המחקר התבססה על פיתוח שאלון, שבו התבקשו הנשאלים לספק מספר פרטים אישיים ודמוגראפיים, לאחר מכן לדרג את המיקום שלהם באשר למספר גורמי לחץ תעסוקתי , ולבסוף לדרג את רמת הלחץ התעסוקתי הכללי שהם חווים, ולדרג את רמת הביצועים שלהם בעבודה.
פרק ראשון – סקירה של ספרות מחקרית ו/או תיאורטית.
סקירה לגבי מחקרים שבוצעו בנושא ומסקנות שנלקחו ע"י החוקרים.
במהלך הפרק הובאה סקירה בהרחבה של מספר מחקרים שבוצעו בתחומים הנוגעים למחקר שלי המתייחסים לנושאים הגורמים ללחץ התעסוקתי, שהוא הנושא המרכזי בעבודה.
המחקרים שנסקרו הם בתחומים הבאים:
§הפרת החוזה הפסיכולוגי   §שינויים ארגוניים §  קונפליקט עבודה משפחה בתוך התיאור מובאת גם התייחסות למונחים: ·         ציפיות מהתפקיד בעבודה ·         שחיקה ·         תשישות רגשית ·         השפעת מין העובד פרק שני – הפרק המחקרי השערות המחקר
1 .      כל אחד מהמרכיבים הבאים יכול להוות גורם ליצירת לחץ תעסוקתי:
§שינויים אשר התרחשו במקום העבודה   §הפרת החוזה הפסיכולוגי בין עובד למעביד   §קונפליקט בין ציפיות בבית לציפיות בעבודה   §עומס יתר /דרישות גבוהות מדי בעבודה/או לחילופין שעמום §  סביבת העבודה   §מאפיינים אישיים
2 .      כל המרכיבים שהוזכרו לעיל ביחד יכולים לשמש כמדד לחץ תעסוקתי
3 .      צפוי קשר שלילי בין מדד הלחץ התעסוקתי לביצועי העובד בעבודה.
מתודולוגיה לצורך המחקר נבנה שאלון אשר כלל 2 חלקים:
חלק א' : מילוי פרטים אישיים כגון:
1 .      מין,
2 .      גיל,
3 .      מצב משפחתי,
4 .      רמת השכלה, 5.      תפקיד,
6 .      אחוז משרה, 7.      ותק,
8 .      מספר שעות נוספות בממוצע אשר מבצע העובד מידי יום, חלק ב' :מדידת מספר גורמי לחץ המרכיבים את הלחץ התעסוקתי, ומדידת ביצועי העובד חלק ב' מדד מספר סיבות אפשריות להתעוררותו של לחץ במקום העבודה, ואלו הן הסיבות אשר נמדדו במחקר :
שינויים אשר התרחשו במקום העבודה הפרת החוזה הפסיכולוגי בין עובד למעביד קונפליקט בין ציפיות בבית לציפיות בעבודה עומס יתר /דרישות גבוהות מדי בעבודה/או לחילופין שעמום סביבת העבודה מאפיינים אישיים בנוסף נמדדו בחלק ב':
הצהרת הנשאל לגבי רמת הלחץ התעסוקתי בה הוא נתון הצהרת הנשאל לגבי רמת הביצועים שלו, והרמה שבה הוא מוערך ע"י אחרים.
עבור כל אחת מהסיבות/ הצהרות חוברו מספר היגדים, כ 5 היגדים בממוצע, וכל נשאל התבקש לדרג ציונים עפ"י סולם ליקרת מ 1 – "מאוד לא מסכים" עד 7 – "מסכים מאוד" לגבי ההתאמה שלו להיגד.
עיקרי השיטה והנימוקים לבחירתה בחלק האמפירי של העבודה, חקרתי באמצעות תשובות הנשאלים לשאלון, מספר משתנים סטטיסטיים, וחיפשתי לאחר מכן האם הקשרים המצופים בין המשתנים, אכן מתקיימים או לא. בשלב הניתוח חושב מדד לחץ תעסוקתי מתוך מהממוצע של המשתנים שתוארו כגורמי לחץ, המדד הזה נבדק מול המשתנה הסטטיסטי המתאר את הצהרת העובד לגבי רמת הלחץ התעסוקתי שהוא מצוי בה, כדי לראות האם גורמי הלחץ שבחרתי להוות ביחד כמדד אכן משקפים את עמדת הנשאלים לגבי הלחץ התעסוקתי אותו הם חשים.
ולבסוף ניסיתי לחפש קשר בין מדד הלחץ התעסוקתי לבין ביצועי העובדים.
הצעות שהכנתי מראש כראויות לניתוח לאחר איסוף הנתונים שיתקבלו, לאימות קיומם של קשרים כלשהם, לבחון את מידת הקשרים הבאים:
קשר בין המשתנה הבלתי תלוי לבין המשתנה התלוי
1  רמת הלחץ התעסוקתי המוצהרת  רמת הביצועים המוצהרת
2  מדד הלחץ התעסוקתי  רמת הלחץ המוצהרת
3   מדד הלחץ התעסוקתי  רמת הביצועים המוצהרת
4  כל אחת מהסיבות שנמדדו ללחץ תעסוקתי  בין מדד הלחץ התעסוקתי 5
כל אחת מהסיבות שנמדדו ללחץ תעסוקתי  רמת הלחץ המוצהרת
6  כל אחת מהסיבות שנמדדו ללחץ תעסוקתי  רמת הביצועים המוצהרת   בחלק התיאורטי הכוונה לפרט לגבי מחקרים שבוצעו בנושא, להביא משם היבטים תיאורטיים ומסקנות של חוקרים שחקרו בנושא ואולי לראות האם חלק מהמסקנות ישימות גם למקרה שלנו.
אופן הבדיקה (דרכי איסוף , מקורות) השיטה שנבחרה לאיסוף החומר היא ע"י הפצת השאלון בemail בתקווה שנשאלים יסכימו להתוודות ולהחזיר את השאלונים באמצעות המייל.
אוכלוסיית המחקר שנבחרה: ברוב רובה על בסיס סטודנטים למנהל עסקים באו"פ, מהקורס של הסמינר ומקורסים קודמים, ומיעוט ממקום העבודה שלי.
מתוך רשימת הסטודנטים המופיעה באתר האו"פ.
להכנת השאלון נעזרתי בחומר הספרותי שהספקתי לקרוא לפני כן, בעיקר בקביעת גורמי הלחץ, את השאלות עצמן (ההיגדים המודדים כל סוג לחץ) חיברתי בעצמי, לגבי ההיגדים של גורמי הלחץ:
·         עומס יתר בעבודה /שעמום, ·         סביבת העבודה נעזרתי במאמר של מירב פרץ (2006), בפסקה מהו לחץ הקשור בעבודה, שם היא מתארת ממה תופעה של לחץ בעבודה עלולה להיגרם.
פרק שלישי – הצגת הממצאים וניתוחם עיקרי עבודת השדה לאחר בניית השאלון כפי שתואר קודם לכן, הופץ השאלון בemail לכ
1 10 נמענים, רוב רובם של הנמענים התבסס על לומדי מנהל עסקים באו"פ, מיעוט הנמענים (כ 6) התבסס על מקום עבודתי, ממקום עבודתי נאספו 4 תשובות, ומתוך נמעני האו"פ נאספו 34 תשובות. מתוך 110 שאלונים שהופצו , נאספו בסה"כ 38 תשובות, שזה 34.5%.

3 8 תצפיות אלו מהוות את בסיס הנתונים של המחקר. הדרישה בקורס הייתה להשיג 30 תצפיות לפחות, כך שבסיס הנתונים שבידי עונה על הדרישה הזו.
לאחר שנאספו כל השאלונים, החלטתי על אופן החישוב, קבעתי את תחום הציון של כל היגד מ 0 עד 10 , והציון נקבע בהתאם לרמה שבחר הנשאל כתשובה לשאלה (התשובות  דורגו עפ"י סולם ליקרת בן  7
רמות). תוך שימת לב למשמעות של ההיגד, ולכיוון הנדרש של הציון, כי רב ההיגדים היו שליליים אך היו גם היגדים חיוביים, שלפני חישוב הציון היה צורך להפוך את כיוונם.
לאחר מכן בוצע ממוצע בין היגדים שהרכיבו את אותה קבוצת גורם הלחץ, כאשר כל ההיגדים באותו כיוון, הכיוון השלילי בד"כ המצביע על מידת הלחץ שהנבחן הצהיר על עצמו ביחס לאותו גורם לחץ. כמוכן בוצע ממוצע בין ציוני קבוצות הלחץ, על מנת לבנות מדד לחץ כלשהו.
בנוסף חושב ממוצע למספר היגדים המרכיבים את הצהרת הנמען ללחץ התעסוקתי האופף אותו.
כמוכן חושב ממוצע המרכיבים את הצהרת הנמען לגבי רמת הביצועים שלו.
לאחר מכן, נלקחה עמודת החישובים מכל שאלון והוכנסה לקובץ מסכם, כך שכל נשאל תפס עמודה בקובץ, ואז בוצע היפוך באקסל, כך שכל שורה ייצגה נשאל או תצפית, וכל עמודה ייצגה שם משתנה אחר.
נתתי לכל עמודה שייצגה למעשה משתנה, שם ייצוגי המסביר את מהות המשתנה, והכנסתי את הטבלה לתוכנת JMP, שעליה המליץ ד"ר שאול ציונית יועץ לסטטיסטיקה של המחלקה לכלכלה וניהול  של האו"פ. בנוסף הקשבתי לווידיאו שבתוך אתר הקורס c96353 , שבו שאול מסביר איך משתמשים בתוכנה, בנוסף קבעתי עם שאול 3 פגישות טלפוניות, בהן קיבלתי ממנו סיוע בהפעלת התוכנה, ואיך להשתמש בה כדי לנתח את בסיס הנתונים שהתקבל.
פרק שלישי – הצגת הממצאים וניתוחם מפרט את הממצאים של המחקר:
·         התפלגויות ·         מובהקות ועוצמת הקשר בין זוגות משתנים ·         חישוב עקיבות בין משתנים – שנבחרו כגורמי ללחץ התעסוקתי ·         רגרסיה בין משתנים – בין גורמי הלחץ השונים למדד הלחץ התעסוקתי פרק רביעי – דיון אזכור ממצאים רלוונטיים מובא ריכוז של כל הממצאים הסטטיסטיים הרלוונטיים להשערות המחקר שהתקבלו מהמחקר בתמציתיות האפשרית.
משמעות הממצאים הובאו הסברים המנסים להציג את משמעות הממצאים.
פרק הסיכום – מסקנות הדיון מסקנות עיקריות
1 .     אוששו השערות המחקר , לגבי גורמי הלחץ שנבחרו לשמש כגורמי לחץ תעסוקתי, העשרה זו אוששה, הן ע"י העקיבות הגבוהה שנמצאה בין גורמי הלחץ השונים, והן ע"י התאימות שנמצאה בין המדד ללחץ תעסוקתי שחושב, לבין הלחץ התעסוקתי הכולל המוצהר.
ואולם בחקירה מעמיקה , מגלים 2 רמות השפעה בין גורמי הלחץ שנבחרו למדד הלחץ התעסוקתי המחושב חיובי, חזק, מובהק חיובי, בינוני, מובהק
1 עומס/שעמום שינוי ארגוני
2 סביבת העבודה הפרת חוזה פסיכולוגי
3 מאפיינים אישיים קונפליקט עבודה משפחה גורמי הלחץ בעמודה זו משפיעים יותר.
אוששה השערת המחקר לגבי קיומו של קשר שלילי בין לחץ תעסוקתי לבין ביצועי העובד.
לגבי השפעת המין, שלא הייתה חלק אמנם מהשערות המחקר, מוצאים שגברים מדווחים על לחץ תעסוקתי גבוה יותר, וגם על קונפליקט עבודה משפחה גבוה יותר.
ביבליוגרפיה נספחים תוכן עניינים
תוכן עניינים.. 1
רשימת איורים.. 2
רשימת טבלאות.. 3
מבוא
/ הקדמה.. 4
הצגת הבעיה הנחקרת.. 4
גוף העבודה.. 7
פרק ראשון – סקירה של ספרות מחקרית ו/או תיאורטית. 7
הפרת החוזה הפסיכולוגי 7
שינויים ארגוניים.. 11
קונפליקט בין משפחה לעבודה.. 14
פרק שני – הפרק המחקרי 24
השערות המחקר. 24
מתודולוגיה..
5 עיקרי השיטה והנימוקים לבחירתה.. 26
אופן הבדיקה (דרכי איסוף , מקורות). 28
עיקרי עבודת השדה.. 29
פרק שלישי – הצגת הממצאים וניתוחם. 32
התפלגויות.. 32
מובהקות ועוצמת הקשר בין זוגות משתנים.. 37
חישוב עקיבות בין משתנים – שנבחרו כגורמי ללחץ התעסוקתי 39
רגרסיה בין משתנים – בין גורמי הלחץ השונים למדד הלחץ התעסוקתי 40 רגרסיה בין משתנים – בין מדד גורמי הלחץ התעסוקתי המחושב ללחץ התעסוקתי המוצהר  43
רגרסיה בין משתנים – בין מדד גורמי הלחץ התעסוקתי המחושב לביצועי העובד. 44
רגרסיה בין משתנים – בין הלחץ התעסוקתי המוצהר לביצועי העובד. 45
רגרסיה בין משתנים – בין גורמי הלחץ התעסוקתי לביצועי העובד. 46
השפעה של המין על מדד לחץ תעסוקתי 49
השפעה של המין על קונפליקט עבודה משפחה.. 51
פרק רביעי – דיון 54
אזכור ממצאים רלוונטיים. 54
משמעות הממצאים. 55
פרק הסיכום – מסקנות הדיון 58
מסקנות עיקריות.. 58
ביבליוגרפיה.. 60 נספחים. 61
נספחים לחלק התיאורטי 61
הפרת החוזה הפסיכולוגי 61
הגישה כלפי שינוי ארגוני 62
קונפליקט עבודה-משפחה.. 63
נספחים לחלק המחקרי 66