המעורבות האיראנית בטרור הפלסטינאי - סמינריון

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 8667
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית בנושא:
המעורבות האיראנית בטרור הפלסטיני – מבט על תוכן עניינים
מבוא. 3
סוגיות אתניות, הסטורות ותיאולוגיות. 4
מקורות היחס הפרסי כלפי עמי ערב. 4
שיעים מול סונים.. 4
איראן המודרנית. 7
השיעה המודרנית – פרשנותו של חומיני 7
ייצוא המהפכה האיראנית. 7
שורשי העוינות האיראנית כלפי ישראל. 9
תפיסת הבטחון הלאומי האיראני 10 מה איראן מרוויחה מליבוי השנאה נגד ישראל?. 10 מהו טרור נתמך מדינה?. 11
מאפייני האיום האיראני 11
יעדי הטרור האיראני בהקשר הישראלי 11
איראן והסוגיה הפלסטינית. 12
יצוא המהפכה האיראנית לזירה הפלסטינית. 13
הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני ואיראן 13
הסתירה בין התפיסה של הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני לתפיסה האיראנית. 14
החמאס, רקע
כללי 14
איראן והחמאס.. 15
החזית העממית לשחרור פלסטין – אחמד ג'יבריל. 16
איראן ואש"פ / הרשות הפלסטינית. 17
טבלה השוואתית. 19
מעורבות איראנית באינתפדת אל-אקצה. 20 כיצד איראן מסייעת לאינתיפאדה?. 20 פרשת קארין  A רקע כללי 20 תגובת הרשות הפלסטינית ואיראן 21
ממצאי החקירה. 21
תגובות בינלאומיות לאחר חשיפת הפרשה. 22
מטרות ואיראן והחיזבאללה במשימה זו 22
סיכום ומסקנות. 24
מקורות.
5 מבוא
המשטר האיראני הנוכחי הינו אחד המשטרים העוינים ביותר את ישראל. לא אחת התבטאו ראשיו בדבר הצורך, כפי שהם רואים אותו, בהשמדת ישראל. שנאתה של איראן לישראל אינה מסתכמת ברמה הרטורית. איראן המהפכנית עשתה ברבות השנים מאמצים רבים לפגוע בישראל באמצעות נשק הטרור, דרך ארגונים פלסטינים ולבנונים. התמיכה האיראנית בטרור נגד ישראל באה לידי ביטוי במיוחד במהלך אינתפדת אל-אקצה, שפרצה באוקטובר 2000. כאשר מנתחים מהם הסיבות והמניעים הגורמים לאיראנים לסייע סיוע פעיל לטרור הפלסטיני, נראה ששנאת ישראל והזדהות עם העם הפלסטיני אינם הגורמים העיקריים במשוואה. השערת המחקר שבכוונתי להוכיח במסמך זה היא:
                    המניעים האידיאולוגיים הם רכיב בתמיכה האיראנית בטרור הפלסטיני, אך הם אינם הגורם המכריע.
קרי, תמיכתם של האיראנים בטרור הפלסטיני נובעת בראש ובראשונה ממניעים רציונלים ותועלתניים.
בכדי להוכיח טענה זו אסקור את מניעיה של איראן להפעלת נשק הטרור נגד ישראל ולזהות מתוכם מהם המניעים העיקריים ומהם התפלים. במהלך הסקירה אתייחס למספר משתנים:
על-ידי הצגה היסטורית של מקורות היחס הפרסי כלפי עמי ערב והשסע הסוני-שיעי אוכיח כי הפלסטינים אינם בני ברית טבעיים של האיראנים. אמשיך ואזכיר את עקרונות המהפכה החומינסטית, הבאה להחזיר את כבודם האבוד של השיעים, תוך כדי שאיפה לייצא אותה לאזורים הסונים. כחומר רקע, אציין מהם מקורות האיבה האיראנית כלפי ישראל וכיצד זו באה לידי ביטוי המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית. לאחר מכן, אזכיר מהם יעדי מדינות הבטחון הלאומי האיראני ומהם האינטרסים האיראנים במזה"ת בכלל ובזירה הפלסטינית בכלל. בהמשך המסמך, אתמקד בארבעת ארגוני הטרור שאליהם חברה איראן בזירה הפלסטינית ואוכיח שהפערים האידיאולוגיים-תפיסתיים בין איראן לארגונים הללו פוסלים אותם מלהיות בני ברית טבעיים של איראן. מסקנתי הסופית היא שמכיוון שארגוני הטרור הפלסטינים אינם בני ברית טבעיים של האיראנים ודרך קבלת ההחלטות של ראשי המשטר באיראן רציונלית, מעורבותה של איראן בזירה הפלסטינית נובעת ממניעים תועלתנים גרידא. חשוב לי לציין כי במסגרת מסמך זה אעסוק במעורבות איראן בזירה הפלסטינית דרך ארגוני הטרור הפלסטינים ולא אתייחס לארגון חיזבאללה הפועל בזירה הלבנונית. בנוסף חשוב לי לציין כי הדיון בסוגיה זו מבחינתי הינו דיון עקרוני-תפיסתי. לפיכך, בעוד אתייחס בעבודה רבות לענייני אידיאולוגיה ואסטרטגיה לא אעסוק במימד הטקטי. כלומר, אין בכוונתי לערוך סקירה של שיתוף הפעולה האיראני-פלסטיני בתחום הטרור אלא לערוך דיון ב"מבט על". בכל זאת אפרט בקצרה את השתלשלות פרשת קארין A, שמהווה הדגמה טובה לשיתוף פעולה איראני-פלסטיני. בעזרתה אמחיש את שיתוף הפעולה הבינלאומי שנדרש לביצוע ההברחה ובעיקר מהן התועלות שרצתה איראן להשיג דרך ניסיון ההברחה.