תקציר העבודה:
השפעת תיפקודו, איכותו והכשרתו של השוטר הקהילתי על מידת שביעות הרצון של האזרחים.
  משטרת  ישראל היא משטרה לאומית הפועלת בכלל מדינת ישראל. מקורותיה מעוגנים במידה רבה במשטרה המנדטורית הבריטית שפעלה בא"י עד 1948. במהלך השנים הושפעו דפוסי העבודה של המשטרה מהתפתחויות היסטוריות, חברתיות ומדיניות אשר התרחשו במדינת ישראל. אולם, ניתן לקבוע כי דפוסי השיטור העיקריים לא השתנו במידה רבה במהלך השנים. משטרת ישראל פועלת עד היום על סמך פקודה מנדטורית ונוהלי עבודתה דומים לאלו של המשטרה המנדטורית.
בשנת 1995 הוחלט ליישם במשטרת ישראל אסטרטגיה של שיטור קהילתי. אסטרטגיה זו מבטאת שינוי משמעותי בדפוסי השיטור המסורתיים שהיו קיימים עד אז במשטרה. בין העקרונות המרכזיים של השיטור הקהילתי נמצאת גישה שירותית , ביזור שירותי המשטרה בביטוי של מנהיגות קהילתית שמטרתה העיקרית היא הנעת משאבים בקהילה.
במהלך 1996 פותח מודל עבודה של מרכז שיטור קהילתי וכיום קיימים – 80 מרכזי שיטור קהילתי , בעיקר במחוז מרכז של המשטרה.
משטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק ושמירתו תוך הגנה מלאה על זכויות האדם חירותו וכבודו, בשנים האחרונות החברה הישראלית  עדה לעליית רף הפשיעה בקרבה. ולכאורה ניתן להניח כי האחריות למניעת ולהורדת רף הפשיעה מוטלת על משטרת ישראל, אך נראה כי האזרח אינו שבע רצון מאופי השירות שמשטרת ישראל מעניקה לו. ולפיכך מוצא לו פתרונות ממקורות אחרים בהתאם לאוזלת ידה של המשטרה בתחום השירות המבוקש, לדוגמא:
בשל עליה ברף הגניבות החקלאיות והרכוש באזור קו התפר במדינת ישראל, החלו תושבים להזמין חברות אבטחה פרטיות שיתנו מענה לבעיה. ישנם ישובים אשר הקימו מערך אבטחה עצמאי על בסיס תורנויות שמירה באזורים מועדים. ישנה עליה בבקשת אזרחים לשימוש בחוקרים פרטיים לפענוח מקרי פשיעה בשל אי שביעות רצון מאופי ניהול החקירה וממצאיה ע"י שוטרי משטרת ישראל.
 כפי שצוין , ארגונים רבים וביניהם משטרת ישראל, משקיעים משאבים רבים וכסף רב בניסיון לגייס לקוחות חדשים ובניסיון לשמר יחסים רווחיים עם האזרחים.
בתמונת המצב הנוכחית נראה כי משטרת ישראל מאבדת פלחי שוק רבים המוצאים שירות יעיל ואיכותי במקורות אחרים. היחסים בין הארגון ללקוחותיו הפכו  למתוחים כאשר המוצר (שירות האזרח) לא ענה לציפיות הלקוח. שיטור קהילתי בישראל מהו?
במדינת ישראל פועלת משטרה ארצית אחת הכפופה לשר לביטחון פנים. במדינות דמוקרטיות אחרות מאורגנות המשטרות אופן שונה. בארה"ב לדוגמא, פועלת משטרה עירונית, הכפופה ישירות לרשות המקומית ולעומד בראשה. המשטרה העירונית ממומנת מתקציב הרשות. משטרה זו פועלת בתחומי העיר עפ"י צרכי התושבים. בחלק ממדינות אירופה פועלת "משטרה מפוצלת". בצורת הפעלה זו הממשל המרכזי והשלטון המקומי חולקים סמכויות, אחריות ותקציב באופן כמעט שווה. בדרך זו מתקיים איזון חיובי בין צרכים לאומיים לצרכים מקומיים.
מצבה הביטחוני של מדינת ישראל גרם במהלך השנים לבניית מערך כוחות גדול לביצורו של ביטחון הפנים. יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור ולחבלה, משמר הגבול ויחידות הסיור המיוחדות דרשו השקעה מסיבית כוח אדם ובמשאבים. השקעה זו נגרעה מתחנות המשטרה, המספקות את מרבית שירותי המשטרה לאזרח.
פעמים רבות נלקחו שוטרי התחנות לתגבר יחידות אחרות: בהר הבית , בקו התפר ובאזורים נוספים עפ"י הצרכים הלאומיים. מצב זה מחליש, בהכרח , את תחנות המשטרה בערים ופוגע בשירות הניתן לאזרח.
בשנים האחרונות התרחשו מספר תהליכים חברתיים במדינת ישראל המשפיעים אף הם על עבודת המשטרה:
א.      הגברת האיום בתחום בטחון הפנים והתחדדות המתחים החברתיים המאפיינים את החברה הישראלית, מגמה הדורשת ריכוז משאבים  ברמה הלאומית.
ב.      ביזור מוקדי כוח והעברת עוצמה והשפעה מהרמה הלאומית לרמה המקומית – עירונית. אנו עדים להתחזקות השלטון המקומי, להתארגנויות של מנהלים קהילתיים וועדי שכונות ולהתפתחות מואצת של תקשורת קהילתית.
ג.        מהפיכת השירות – מדינת ישראל נמצאת במהלכה של  "מהפכת שירות ואיכות", שהחלה צורך של גופים עסקיים בקידום כלכלי. המודעות לרמת שירות גבוהה ואיכותית מחלחלת גם לגופים ציבוריים, כגון:  משרד הפנים ומשרד הרישוי.
הגופים הציבוריים ובניהם משטרת ישראל , לא יכלו להמשיך לעבוד בנורמות שירות נמוכות, עקב הציפיות המשתנות של הציבור ודרישותיו.