סמינר תורני לבנות אופקים פיתוח סביבה לימודית לילדי AD(H)D מוגש על-ידי עבודה סמינריונית לקבלת דרגה שוות ערך לתואר ראשון B.A.
אלול תשס"ט (ספטמבר 2009) תוכן העניינים:
מבוא –… 3
פרק 1: הצגת ההפרעה -.. 5
1 .1 הגדרת הקשב -.. 5
1 .2 היסטוריה –.. 7
1 .3 גורמים .. 9
1 .4 שכיחות 11
פרק 2: התלמיד בעל ההפרעה 14
2 .1 אבחון . 14
2 .2 השפעת ההפרעה היבט לימודי — 18
2 .3 השפעת ההפרעה היבט חברתי — 24
פרק 3:מקומו של המורה בטיפול בהפרעה — 28
3 .1 ארגון הכיתה וסדר היום … 28
3 .2 התאמת דרך ההוראה -.. 29
3 .3 היחס במהלך השיעור -… 32
3 .4 טיפול התנהגותי 34
סיום –. 38
ביבליוגרפיה – 39
מבוא
את שנות לימודי בבית הספר אני זוכרת היטב. הייתי יושבת בכיתה מקשיבה למורה, אבל למעשה, תשומת לבי נדדה מהחלון לעבר הקישוטים ומשם לתכולת השולחן שלי. השולחן שלי היה עמוס בדרך קבע.
אפילו בתיכון הייתי מגיעה בסוף היום למצב בו התיק שלי ריק, והשולחן מלא. אף פעם לא הייתי משועממת. בשיעורים שעניינו אותי הייתי משתתפת נמרצת, ובאלו שלא, והם היו הרוב, הייתי יוצרת לעצמי חוויות. פיתחתי שיטות מגוונות להעברת פתקים ברחבי הכיתה, בניתי בית בובות מקיפולי נייר, ציירתי, כתבתי, דמיינתי, קראתי, ובין לבין, אפילו הקשבתי לשיעור. הלימוד למבחנים היה סיוט מתמשך מבחינתי, לכן בזמן שחברותי היו מסיימות ללמוד את החומר פעם שניה, אני עדיין לא הייתי מתחילה את הפעם הראשונה.
למבחנים במקצועות שאהבתי הייתי מתחילה ללמוד בשקדנות יתרה, לומדת בין היתר את כל הפרטים הלא חשובים, ולא מסיימת את החומר הנדרש למבחן. הייתי מוכנה לעשות הכול כדי לא ללמוד למבחנים, אפילו עבודות, למרות שגם בתחום זה לא הייתי מושלמת. התחלתי את העבודות במרץ רב, אבל כדי לסיים אותן הייתי צריכה להלחם בטבע שלי. אמא שלי הייתה הולכת לאסיפת הורים כדי לשמוע שוב ושוב שהבת שלה מוכשרת, מצליחה בלימודים, אבל אם היא הייתה רוצה, היא הייתה יכולה יותר! ואילו אני טענתי שאם הייתי יכולה יותר- הייתי רוצה.
     כיום הציבור מודע יותר ויותר לבעיה שהפריעה לי במהלך לימודיי. לאחותי הצעירה יש תסמינים הדומים לשלי. היא רק בכיתה א' וכבר מאובחנת כסובלת מהפרעת קשב וריכוז, או בשמה האנגלי Attention Deficit Disorder. המורות שלה מודעות להפרעה, אך רבות מהן לא יודעות מה היא בדיוק, וכיצד ניתן לעזור לאחותי ולעוד 5% תלמידים הסובלים מההפרעה.      הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הקשות ביותר להגדרה. מה היא בדיוק כוללת ומכילה? האם נכון להגדירה כהפרעה,או אולי זהו סוג נוסף של הבדל בין בני אדם בתחום התכונות? וברמה המעשית, כיצד ההפרעה משפיעה על חיי התלמיד, וכיצד יכול המורה לעזור לתלמידים המאובחנים כלוקים בהפרעה?
     בעבודה זו ננסה לענות על השאלות הנ"ל על-ידי בחינת פניה השונים של ההפרעה. הפרק הראשון עוסק בתיאור ההפרעה. פתחנו בהגדרת מהות הקשב, המשכנו להיסטוריה של ההפרעה, דרכה הגענו לגורמי ההפרעה ושכיחותה. הפרק השני דן בקשייו של התלמיד הסובל מההפרעה. הוא פותח באבחון ההפרעה אצל התלמיד, זהו שלב חשוב שכן תסמיני ההפרעה הם הגורם לקשיים. הפרק ממשיך בתיאור הקשיים השונים של התלמיד בכיתה הן מההיבט הלימודי והן מההיבט החברתי.
     הפרק השלישי הינו מדריך מעשי, הנותן כלים למורה לעזור לתלמיד בכיתה. המדריך כולל עצות לארגון הכיתה וסדר היום, התאמת דרך ההוראה ויחסו של המורה לתלמיד, וכן תוכנית פרטנית לטיפול בהתנהגותו של התלמיד.
     העבודה מבוססת על ספרות שונה שנכתבה על נושא זה. נעזרתי במיוחד בספרם של איריס מנור ושמואל טיאנו, אשר ליקטו ועיבדו חומר ממגוון רחב של מקורות, וערכו אותו בצורה מקצועית.
     הטרחה הרבה סביב הנושא מעלה את הרצון והתקווה, כי אכן נאפשר למורים לסייע בשיפור הלמידה של הסובלים מההפרעה, על-ידי הבנת קשייהם והתאמת הסביבה הלימודים בהתאם.