"תרומתה של העדפה המתקנת על שילובן של נשים בשוק העבודה" עבודה סמינריונית בקורס: שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה מס' הקורס: 10901
שם הסטודנטית: ינואר 2010 ת.ז.:                                                                          תוכן עניינים
מבוא -…   2-3    אפליית נשים בעבודה   4-5      עקרון השוויון 6-9
פרק א: עדפה מתקנת         העדפה מתקנת – רקע היסטורי .  10 חקיקה נגד אפליה או העדפה מתקנת? -..  11                                                                           העדפה מתקנת בישראל –..  12-13                                                                                                 באיזו רמה של משרות יש ליישם את הרעיון של העדפה מתקנת? 13-14                                                                                                                       פרק ב: מאמצים שנעשו על מנת לשלב את הנשים בשוק העבודה  הקדמה …           15                                                                                                                           ייצוג נשים במוסדות ממשלתיים –…
  16-17                          ייצוג נשים בתפקידים בכירים …  17-21                                                                                        ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וציבוריות –  22-26                                          פרק ג: הרשות לקידום מעמד האישה -..  27                                                                 חוק הרשות לקידום מעמד האישה –.   27                                                                             פעילות הרשות —   28-29                                                                                                             פרק ד: מגמות רווחות בעולם העדפה מתקנת בעולם המערבי  – הקדמה .   30                                                                       המדיניות באירופה : צרפת, איטליה וגרמניה –.   30-33                             המדיניות באוסטרליה –…    33                                                                         המדיניות בסקנדינביה: נורבגיה ופינלנד …   33-34                                             המדיניות בארה"ב …    34-35                                                                                             המדיניות בקנדה -.   35                                                                                             השוואות בין לאומיות  בפער השכר בין המינים —  36                                                            פרק ה: העדפה מתקנת לנשים – האם היא מוצדקת?
–..    37-38
תרומתה של העדפה המתקנת …    38-40 מה עוד ניתן לעשות למען השוויון בין המינים? -…    40-41
דעה אישית –…    42
סיכום ומסקנות -..    43-45
ביבליוגרפיה –.            47
מבוא
בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה של מדינת ישראל נקבע, כי ׳׳יקוים שוויון גמור ומלא של האישה, שוויון בזכויות וחובות בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים״.
ראש הממשלה, הראשון  דוד בן גוריון הוסיף אמר: ״השוויון מגיע לאישה לא כפרס על השתתפותה בבנין הארץ ובהגנתה – אלא זהו צורך כבוד האדם, כבוד האדם במובנו העליון והוא צורך האישה והגבר גם יחד״  (שלו, 1999).
במהלך רוב המאה התשע עשרה מצבן של הנשים בחברתנו היה בר השוואה לזה של השחורים על פי הקודים של העבדות בימי טרום מלחמת האזרחים. עבדים ונשים לא יכלו למלא תפקידים ציבוריים, לשבת בחבר מושבעים, או לתבוע  בשם עצמם, מנשים נשואות נשללה באופן מסורתי הכשרות המשפטית להחזיק רכוש או להעבירו או לשמש כאפוטרופסיות של ילדיהן שלהן. ואם לשחורים הוענקה הזכות לבחור ב-1870, מנשים נמנעה אפילו זכות זו עד קבלת התיקון יובל שנים מאוחר יותר. עד אחרי סיום מלחמת העולם השנייה במדינות רבות בעולם המערבי הדמוקרטי, כגון צרפת ושוויץ, לא הוענקה לנשים אפילו הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לבחור (רדאי, 1995).
והיום, יש המטילים ספק בדבר קיומה של אפליית נשים בתקופתנו ומשוכנעים שהאפליה נגד נשים ובני מיעוטים היא נחלת העבר ובאה על פתרונה בימינו.
למרבה הצער, אין מקום לספקנות מעין זו, נוכח המצב בארץ ובעולם.
תופעת האפליה נגד נשים תועדה היטב בדיווחים של האו״ם ובדיווחים מקומיים כאחד.       ראיה נוספת לכך שאפליה נגד נשים היא תופעה מתמשכת וממוסדת היא העובדה, שלמרות שהוראות האכיפה באמנה של האו״ם לביטול כל צורות האפליה נגד נשים הן חלשות יחסית, המדינות שחתמו על האמנה עשו זאת, לעתים קרובות, תוך הסתייגויות מרחיקות לכת.
גם בישראל הסטטיסטיקה מראה פערים בשכר, במילוי תפקידי ניהול, בהשתתפות נשים בדירקטוריונים של חברות ובייצוג פוליטי (רדאי, 1995). נוכח מציאות זו , קשה להכחיש את השפעת האפליה על קידומן של נשים בחברה. השופט בך מצביע על החשיבות של חיסול האפליה נגד קבוצות וביחוד נשים, בישראל, בבג״צ נבו:
חברה אשר בה נוהגת אפליה איננה חברה בריאה, ומדינה שבה נהוגה אפליה לא תוכל להיקרא מדינה מתוקנת…
נראה שלא תמיד קיימת ערנות מספקת לנושא האפליה כאשר זו פועלת נגד נשים  (רדאי, 1995).
כאמור, במקרים רבים מופלות נשים לרעה בהשוואה לגברים ומקרים אלה נפוצים במיוחד בעת קבלה לעבודה. באותם מקרים נדחית מועמדותן של נשים אוטומטית ובלא שיש לכך כל נימוק ענייני. מעבר להיותה בלתי מוסרית, משפילה ופוגעת מנוגדת הפליית נשים גם לחוק אשר קובע סנקציות חריפות כנגד כל הנוקט בה ומעניק סעדים מרחיקי לכת לנשים הנפגעות מכך.
העדפה מתקנת היא דרך שיטתית להיאבק נגד האפליה השיטתית.
בעבודתי זו אסקור את עקרון השוויון, אבדוק מה היא העדפה מתקנת, מהו מקורה ומהי תרומתה על שילובן של נשים בעבודה. אציג את המאמצים שנעשו עד כה בארץ על מנת לשלב את הנשים בשוק העבודה, אסקור את מדיניותן של מדינות העולם המערבי ביחס להעדפה מתקנת ולסיום אנסה להשיב על השאלה האם העדפה מתקנת היא מוצדקת?