שאלה 1:
א. מחקרו של טרמן החל עוד בתקופה שבה מחוננות נחשבה לתופעה אב נורמאלית והוא נמשך כ60 שנה.
מטרותיו העיקריות של המחקר היו: לגלות את התכונות המאפיינות ילדים בעלי איי-קיו גבוה במיוחד, מעל הממוצע ולעקוב אחרי ילדים אלה במשך חייהם ככל האפשר בכדי לבחון את הישגיהם ואת מידת ההצלחה שלהם בכל תחומי החיים וזאת – בכדי לקבוע אם גילויי מחוננות בגיל צעיר קשורים למחוננות בגיל מבוגר.
ב. תיאוריות פורמאליות אלה הן תיאוריות אשר מנוסחות באופן מדויק בידי מומחים ומבוססות על איסוף מידע ונתונים ועיבודם השיטתי. תיאוריות אלה משתנות בהתאם לממצאים חדשים, מאפשרות הערכה אובייקטיבית ותורמות להבנה עמוקה ומנומקת של התופעה אותה הן חוקרות.
תיאוריות אמונתיות משמשות מסגרת המקשרת בין אמונות שונות, הן קיימות אצל כל האנשים ומנוסחות בצורה לא פורמאלית, לא על עובדות ולא על מחקרים אלא על אמונות דתיות, חברתיות, פוליטיות, תבניות חשיבה וסטריאוטיפים שלא בהכרח נוכל להסבירם או  להצדיקם. אמונות אלה באות לידי ביטוי בהתנהגות היום יומית, בקבלת החלטות, בשיפוט ובבחירה של כל אדם ואדם.
ג. שיטת המחקר של קוקס בחציה הייתה הפוכה מזו של טרמן בכך שקוקס החלה לחקור את הגאונים בכיוון ההפוך – מן בגרותם בחזרה לילדותם בנוסף מעקב אחרי מחוננים לאורך חייהם מן הילדות, כפי שעשה טרמן . בשיטה הפוכה מזו של טרמן, קוקס סרקה יותר משלושת אלפים ביוגרפיות של אנשים שהתגלו עם ההיסטוריה כגאונים. שאלה 2:
א. כשהחלו מבחני אינטליגנציה לשמש ככלי לקביעת מנת משכל של ילדים בכלל ומחוננים בפרט הדבר עורר ביקורות רבות.
ביקורת פוליטית חברתית ביקורת טכנית: ביקורת יישומית ב. מבחן רייבן – בודק את היכולת השכלית הטבעית שהיא לפי דעתו של ספירמן יכולת הקיימת אצל האדם ללא השפעת למידה פורמאלית. יכולת זו מתבטאת בתפיסת קשרים ויישום היחסים בינים לכדי מציאת פתרון. בכדי לבדוק יכולת זו פיתח ספירמן את המושג אנלוגיה, כלומר תפיסת יחס בין פריטים שונים וטען כי זוהי היכולת האינטליגנציה הכללית. מבחן וקסלר – מטרתו לאבחן את יכולותיהם של מבוגרים בעלי רמה שכלית נמוכה. מבחן זה כולל חלקים מילוליים בהם חלק הבודק ידע כללי של נבחן בהתייחס לגילו, חלק של הבנת מצבים יום יומיים, חלק של שאלות מתמטיות, חלק של מציאת מכנה משותף וחלק שבודק את יכולת הזיכרון – החלק המילולי אינו מוגבל בזמן. שאלה 3:
א. – התיאוריה של אייזנק: – תיאורית ריבוי האינטליגנציות של גרדנר: – גישת האינטליגנציה רגשית של גולמן:
– השוואה בין התיאוריות:
ב. tפקט מוצרט הנה תופעה שהחלה להתרחש החל משנת 93
לאחר שבכמה מחקרים נמצא כי האזנה לסונטות של מוצרט עשויה לשפר יכולות מרחביות. מאז פרסומם של מחקרים אלה פרץ גל של אנשים שהחלו להשמיע מוסיקה של מוצרט לילדיהם באמונה כי הדבר ישפיע וישפר את פעילותם המוחית של ילדיהם ובכך יכולתם הקוגניטיביות ישתפרו. הועלו רעיונות תומכים רבים להשערה זו – בין היתר כי אפקט מוצרט הוא תוצאה של עוררות רגשית חיובית שמביאה מכוח השפעתה לפעילות נוירו ביולוגית ומחזקת את הזיכרון.