קוגנטיביזם – השקפה מטא-אתית, אשר בבסיסה עומדת הטענה כי פסוקים מוסריים מבטאים, למעשה, עמדה הכרתית כלפי העולם. הווה אומר, פסוקים מוסרים הם סברות או האמנות הנושאים ערך אמיתי או שקרי, וכאשר הערך שהן נושאות אמיתי, הם מייצגים אתה המציאות. הנטורליזם הוא קונגטיביסיטי משום שהוא רואה בעובדות (כלומר, משהו שניתן לתפוש) את הבסיס למוסר, ההשקפה ההפוכה מכונה נונ קוגנטיביזם. גישות מטא-אתיות קוגנטיביסטיות, מכילות לרוב גם יסודות דסקפרטיביסיטים וריאליסטים (מאותן סיבות שהן מכילות יסודות נטורליסיטים).
אמוטיביזם – השקפה מטא-אתית, אשר בבסיסה עומדת הטענה כי תכליתם האמיתית של פסוקי המוסר היא ביטוי והבעה של אמציות. הווה אומר, פלוני עושה שימוש בפסוקים מוסרים משום שברצונו לעורר אמוציות באלמוני המאזין, ולערוך שינוי בעמדות בהם מחזיק אלמוני.
האמוטיביזם עורך הבחנה בין מונחי מוסר כמו "טוב", לביטויים אקספרסיביים שמשמעותם הסמנטית מסתכמת בביטוי של רגשות.
מכאן נובע, כי לדידו של האמוטיביסט – למשפטי המוסר אין ערך אמיתי, כי אם כושר השפעה, ואף כי להנמקה המוסרית אין אופי של טיעון הגיוני, וכל כולה מסתכם בשידול.
מעבר לכך, גורסים האמוטיביסטים כי פתרון של מחלוקת מוסרית לעולם לא יוכל להיות מבוטח.