ממ"ן 15 קורס 10106 – תכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים שאלות המטלה שאלה
1      (20 נקודות) חזרו ועיינו במאמרה של גורי-רוזנבליט, ש' "תכנית לימודים כתחום אקדמי: שינוי דגשים בתיאוריה ובמעש בשנות השמונים והתשעים". הסבירו בלשונכם את המגמות השונות שחלו בתפקידי ההערכה ובמושאיה החל משנות השישים ועד ימינו.
שאלה
2      (40 נקודות: 10 נקודות לכל סעיף) א.      קראו את  מאמרה של בירנבום, מ' "חלופות בהערכת הישגים לקראת הערכה מותאמת לפרט" הנמצא בספר "החינוך לקראת המאה ה-21". הסבירו את הנימוקים המוצגים במאמר נגד המבחן כשיטת הערכה.
ב.      עיינו ביחידת הלימוד 10 בסעיף שדן בהערכה בגמר ההפעלה (סעיף 10.3). אילו יתרונות יש למבחן כשיטת הערכה?
ג.        אחת המטרות המרכזיות של בית הספר היא לפתח לומד אוטונומי-עצמאי. כיצד משרת הפורטפוליו מטרה זו על-פי בירנבוים?
הצביעו על הקשר בין מאפייני הלומד האוטונומי ובין מאפייני הפורטפוליו.
ד.      בית-ספר מסוים ערך למוריו השתלמות בנושא דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה. בסוף ההשתלמות רצה המנהל לדעת את מידת התועלת שהביאה השתלמות זו. באילו כלי הערכה, לדעתכם, רצוי להשתמש כדי לקבל משוב על ההשתלמות?
נמקו.
שאלה
3      (10 נקודות) חיזרו ועיינו במאמר של נירה חטיבה וזמירה מבורך הנמצא בסוף החוברת הזאת כ"נספח א", "המחשב בבית הספר הישראלי: עבר, הווה, עתיד".
            ציינו את יישומי המחשב השונים הנזכרים במאמר שנועדו לצורכי אבחון.
שאלה
4      (30 נקודות: 10 נגודות לכל סעיף) א.      מהם מושאי ההערכה לפי הגישה של טיילר ומהם המושאים לפי הגישה של סטייק. ב.      הגישות של סקריוון וסטייק מוצגות ביחידה יחד. מה דומה ומה שונה בגישותיהם?
ג.        הסבירו והדגימו את הביטוי "כוונת הצוות המתכנן" באשר לנסיבות קודמות, כוונות באשר לביצועים וכוונות באשר לתוצאות".

1 במהלך העשרים שנים האחרונות השתנו תפקידי ההערכה ומושאיה. חלה התרבות של כלי העבודה והספרות המקצועית בתחום, התרחבה לאין שיעור. מגמה אחת הינה פיתח ההערכה הבית-ספרית. בשנים האחרונות חל עלייה בחשיבות מקומו של בית הספר כיחידה אוטונומית ואורגנית – מה שאומר שיש לו מטרות יחודיות, כיווני התפתחות שונים וכד'.
בשל כך, יש הערכה בית ספרית הבוחנת תוכניות לימודים ופרוייקטים בית-ספריים בנוסף על הערכת המורים והתלמידים. הערכה זו נעשית ע"י הערכה חיצונית וכן גם על מעריכים מתוך בית הספר.
.

2 א במאמרה של מנוחה בירנבוים: "חלופות בהערכת הישגים – לקראת הערכה מותאמת לפרט" מפרטת מחברת המאמר, מספר נימוקים נגד המבחן כשיטת הערכה נאותה. למרות הקלות היחסית של ניתוח תוצאות המבחנים, סבורה בירנבוים כי אין להתעלם מכמה נימוקים שליליים בנושא:
מנותקים מההוראה עצמה- החל מסוף שנות ה-70 החלה "התקוממות" כנגד המבחנים כשיטת הערכה נאותה. החשיבות בתוצאות המבחן לקביעת מעמדו של המוסד החינוכי המלמד גרמו לכך
2 ב ביחידת הלימוד, מפורטים היתרונות של המבחנים כשיטת הערכה. עם זאת, יחידת הלימוד עורכת הפרדה ברורה בין מבחנים סגורים (שאלות רב ברירתיות או "מבחן אמריקאי") לבין מבחנים פתוחים.

2 ג השינויים בתפקידו של התלמיד בהליך הלמידה, הביאו להגדרתו של "לומד אוטונומי-עצמאי". הלומד אינו עוד סביל במערכת ההערכה, אלא הוא שותף לתהליך, הוא קובע קריטריונים
2 ד לדעתי, על מנת לקבל משוב מהימן בנוגע להשתלמות המורים יש לבחור בהערכה ומדידה ע" ראיונות ושאלונים. הסיבה לכך נעוצה בשל מדידת חוות דעתם של המורים. יש לעשות זאת בשני
3 יישומי המחשב המוזכרים במאמר "המחשב בבית הספר הישראלי – עבר, הווה, עתיד" מאת נירה חטיבה וזמירה מבורך הינם לומדות "סגורות" מסוג CAI (Computer-Assisted Instruction).  
4 א מושאי ההערכה על-פי גישתו של טיילר הינם: המטרות החינוכיות (מושאים עיקריים), הקשר בין התנסויות הלמידה לבין המטרות החינוכיות והקשר בין התוצאות שנתקבלו לבין התנסויות הלמידה.

4 ב בנוסף לגישתו של טיילר, גם סקריוון וגם סטייק הגדירו את תבניתה של ההערכה. שניהם הגדירו אותה כבחינה של ישות נתונה שאינה מוגבלת להערת תוכנית הלימודים, אלא גם לנושאים אחרים.
4 ג על מנת לבצע הערכה לתכנית לימודים, יש להיעזר בשני מרכיבים: המרכיב התיאורי והמרכיב השיפוטי. המרכיב התיאורי כולל את כוונת הצוות המתכנן אל מול מה שמתרחש בפועל. ההשפוואה בניהם שייכת למרכיב השיפוטי. משמע אומר, ללא כוונת הצוות המתכנן, ציפיותיהם מחומר הלימוד, דרך הלימוד, תוצאות וכד', לא נוכל לבצע הערכה ראוייה לשמה.