שיוך: מדעי הרוח / היסטוריה / היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה
סקירת תולדות התפתחותה של תנועת חיבת ציון והתנועה הציונית בין השנים 1914-1881; הסברת התהליכים שהביאו לכינונה של התנועה ולהתארגנותה, תוך כדי שימת דגש על התהליכים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים; דיון בארבע סוגיות שהעסיקו את חברי התנועה מראשית דרכה: מקומה של הדת, צורת ההתארגנות במזרח-אירופה, היחס לחברה הערבית וייחודה של העלייה השנייה.
כל העבודות בקורס מוצגות לפניכם –
הממ"ן עוסק ב: 1.קשת העמדות בשאלת שילוב הדת בתנועה הציונית : קשת העמדות בשאלת שילוב הדת בתנועה הציונית מתמקדת במקום הדת בלאומיות היהודית לפי התקופות: תקופת חיבת ציון: תנועת חיבת ציון הייתה מורכבת מהזרם הדתי (מוהליבר, אלישברג) והזרם החילוני השכלתי (פינסקר, לילינבלום) מבנה מורכב מבפנים כשלעצמו, כשמחוץ קבוצות נוספות – קבוצות חרדיות משיחיות המתגוררות בגולה, […]
העבודה עוסקת בנושאים: מאמרו של אחד העם, "תורה שבלב", בין "עם הספר" ל"עם ספרותי", המתחים והוויכוחים שנוצרו על ידי החרדים בתנועה הציונית ובקרב הציבור החרדי עצמו, מאפייני הפזורה היהודית מזרח אירופה
מטלת מנחה (ממ"ן) 13 קטע מקור – י"ח ברנר. "בעיתונות ובספרות" (60 שורות) ההקשר בו נכתב: הקטע הנתון של ברנר נכתב על רקע היחסים שבין חרדים למשכילים בתחילת דרכה של הציונות. אם לדייק יותר – הוא עוסק ביחסם של אנשי העלייה השנייה לדת ולמסורת היהודית בעשור הראשון למאה העשרים. הרקע הרחב יותר היה סוג של […]
תשובה 1: מאמרו של יוסף חיים ברנר. בין השאר, עמדתו הכללית מול תופעת התבוללות ושמד, יחס לדת ולמוסדותיה, הבעיות הרלוונטיות והאקטואליות של הציוניים ותפיסת הלאומיות. תשובה 2: הצטרפות החרדים לתנועה הציונית, הויכוח שהתנהל בין המשכילים לחרדים, הפולמוס הפנים חרדי בין ריינס לפויכטוונגר , תנועת המזרחי וריינס באשר ההצטרפותם לתנועה לאומית-חילונית. תשובה 3: ניתוח מאמרו של […]
בן ציון לציונות ממן 13 ציון 90 שאלה 1 (40 נקודות) חומר הקריאה: יחידה 5 מכס עמנואל מנדלשטאם, "מכתב גלוי", עמ' 36-38 ביחידת הלימוד. "אגרת ורבורג לפויכטוונגר", עמ' 46-47 ביחידת הלימוד. י"ח ברנר, "בעיתונות ובספרות", עמ' 59-62 ביחידת הלימוד. לפניכם שלושה קטעי מקור. א. בחרו אחד מהם, הציגו את ההקשר בו נכתב, את הכותב, את […]
שאלה 1 מתוך יחידה 5, אחד העם, "תורה שבלב" (עמ' 23-25). סעיף א' במאה ה- 19 בשנת 1894 אחד העם כתב את מאמרו בשם "תורה שבלב". באותה תקופה תנועת "חיבת ציון" הייתה בחודשים האחרונים של פעילותה באירופה מאחר והראתה סימני דעיכה כתוצאה מחוסר ארגון. אחד העם מספר על מחשבותיו בכתיבת מאמריו הרבים. לטענתו העם היהודי…… […]
ממן 13 בדוק, בין ציון לציונות 2021ג, ציון 92 עם הערות משלימות.
ממן 13 כולל הערות של המרצה. 1.א)בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית שרר מתח מתמיד סביב מקומה של הדת בין שתי גישות שונות, הפלורליסטית והמונוליטית. יוסף חיים ברנר היה אחד מתומכי הגישה המונוליטית, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה, מבקר ופובליציסט. הוא נולד באוקראינה למשפחה חרדית, חונך ע"פ התורה, אך בחר להצטרף לתנועה הסוציאלית של פועלי ציון. […]
שאלה 1( 40 נקודות( חומר הקריאה: יחידה 5 מכס עמנואל מנדלשטאם, "מכתב גלוי", עמ' 36-38 ביחידת הלימוד. "אגרת ורבורג לפויכטוונגר", עמ' 46-47 ביחידת הלימוד. י"ח ברנר, "בעיתונות ובספרות", עמ' 59-62 ביחידת הלימוד. לפניכם שלושה קטעי מקור. א. בחרו אחד מהם, הציגו את ההקשר בו נכתב, את הכותב, את הרעיון העיקרי בקטע ואת עיקרי הטיעונים ואת […]
תשובה לשאלה 1: בחרתי את הקטע שכתב יוסף חיים ברנר(עמ' 59-62 ביחידת הלימוד 5).בתשובתי אחבר בין סעיף א ו ב ,ג ובכך אתייחס גם להקשר בו נכתב, לכותב הרעיון ואת עיקרי טיעוניו. אסביר גם במה חשיבותו בחשיפת המתחים הפנימיים בתנועה הציונית בשאלת הזיקה בין הדת והלאומיות. כמו כן בקצרה הסביר את קווי ההשקה הרעיונית שלהם […]
מטלת מנחה ממן 13 בין ציון לציונות / 10121 המאמר של מכס עמנואל מנדלשטאם : "מכתב גלוי " .. חשיבותו בחשיפת המתחים הפנימיים בשאלת הזיקה בין הדת ללאומיות הינה הכרחית מכיוון .. שני הקטעים הנוספים הם אגרת וורבורג לפויכטוונגר…. הרצל האמין ותמך בפלורליזם בתוך התנועה הציונית, ההוא תמך בשיתוף ודו קיום ולכן היו לו נציגים […]
בין ציון לציונות 10121 אביב 2020ב' ממן 13 ציון 86
ממן 13- כולל התייחסות המרצה. מתייחס לקונגרסים, ישיבות הוועד הפועל הציוני, התנועה הציונית, המאמר "מכתב גלוי", הרצל.
שאלה 1 חומר הקריאה: יחידה 5 מכס עמנואל מנדלשטאם, "מכתב גלוי", עמ' 36-38 ביחידת הלימוד. "אגרת ורבורג לפויכטוונגר", עמ' 46-47 ביחידת הלימוד. י"ח ברנר, "בעיתונות ובספרות", עמ' 59-62 ביחידת הלימוד. לפניכם שלושה קטעי מקור. א. בחרו אחד מהם, הציגו את ההקשר בו נכתב, את הכותב, את הרעיון העיקרי בקטע ואת עיקרי טיעוניו. ב. הסבירו במה […]
ממ"ן 13 – קורס "בין ציון לציונות" שאלה 1: לאחר עיון ביחידת הלימוד, בחרתי 5 קטעי מקורות ראשוניים שלדעתי משקפים את חילוקי הדעות ואת העמדות השונות בשאלת מקומה של הדת בתנועה הציונית: המאבק על הנהגת חיבת ציון (ע"מ 14-15 בספר הלימוד) תנועת חיבת ציון חצתה גבולות ואיגדה בתוכה יהודים מכל אירופה ומכל השכבות שביניהם – […]
ממ"ן 13- בין ציון לציונות שאלה 1 השנים 1912-1881(מהיווסדה של תנועת חיבת ציון ועד הקמת "אגודת ישראל", עמדו בסימן הצורך להכריע בשאלת מיקומה של הדת בתנועה הלאומית היהודית. החוגים החרדים התלבטו בשאלת השתלבותם בתנועה ציונית בעלת סממנים חילוניים מודרניים, השואפת ליישב מחדש את היהודים בארץ ישראל. לעומתם, "המשכילים" חששו שגישתם של החרדים,המעוגנת בהלכה ובאמונה המשיחית,לא […]
בס"ד מטלת מנחה (ממ"ן) 13 קורס:10121 – בין ציון לציונות שאלה מס' 1 (1) אחד העם נולד ב1856, היה הדמות המרכזית במחלוקת הדתית לאומית בשנות ה90 של המאה ה19. אחד העם צמח בבית דתי ועבר תהליך של חילון ולכן מייצג את דמות המנהיג הרוחני המנסה לגשר על הפערים בין חילוניים לדתיים. אחד העם תבע מן […]
מטלת מנחה) ממ"ן 13 ( שאלה 1 א. הקטע שבחרתי לקוח ממאמר שהתפרסם בהעולם בשנת 1907[t1] . הרקע לפרסומו הוא, שבשנים 1 912-1909 התנהלו הוויכוחים בין המשכילים לחרדים בתנועה הציונית בנושא יחסם של אנשי העלייה השנייה לדת ובנושא מקומה של הפעילות התרבותית בהסתדרות הציונית. בניגוד לריינס ולראשי המזרחי במרכז אירופה ובמזרח אירופה נקטו ראשי המזרחי בגרמניה, […]
· פולמוס השמיטה (1888): הצדדים היריבים – הצדדים היריבים בפולמוס השמיטה היו המתיישבים המשכילים מול החרדים. נושא המחלוקת – שנת השמיטה התקרבה וקיום מצוות השמיטה בא"י כהלכתה בארץ הקודש, היה חלק משמעותי ועקרוני עבור החרדים- תיאור האירוע – המתיישבים המשכילים טענו שקיום מצוות השמיטה מסכנת את קיום ההתיישבות וביקשו מהרבנים שיפסקו היתר לביטול מצוות … […]