פסיכולוגיה בחינוך - - ציון: 97

תקציר העבודה

            ממ"ן 14
קורס 101
5 – פסיכולוגיה בחינוך למידה, בית הספר והמורה שאלות המטלה שאלה 1     (30 נקודות) קראו את הקטע "בגיל 17 נגמלה הילדה ממוצץ" וענו על השאלות שבעקבותיו:
כיצד הייתם מציעים לטפל בבעייתה של הנערה?
(משפטים נק') – הציעו פתרון אפשרי בהתבסס על תאוריית ההתניה הקלאסית של פאבלוב.
(משפטים נק') – הציעו פתרון אפשרי בהתבסס על תאוריית ההתניה האופרנטית של סקינר.
הערה: בססו כל אחד משני הפתרונות על שני מושגים מתוך כל אחת משתי התיאוריות.
שאלה 2    (20 נקודות) באיזו מידה עשויים תומכי הגישה הקוגנטיבית להסכים עם הפתרונות שהצעתם בשאלה 1?
הסבירו דבריכם בהתבסס כל תאוריית הגשטאלט, ועל המוטיבים הקוגנטיביים בתיאוריה של טולמן.
שאלה 3    (30 נקודות)                                                        קראו את הקטע "נלחמים בנשירה" (מתוך nrg  – אתר מעריב  באינטרנט – 16/2/2005) וענו על השאלה שבעקבותיו:
(6 נק') א.
באיזו מידה תואמים הנתונים בקטע שקראתם את התהליכים המתוארים במאמרה של גארנר "הבחירה ללמוד או לא ללמוד"? הסבירו דבריכם.
(24 נק') ב.
הציגו שלושה פתרונות אפשריים מתוך המאמר לבעיות המתוארות בקטע. בססו כל פתרון על מושג מתאים מתוך המאמר.
מהם,  לפי דעתכם, סיכויי ההצלחה של כל פתרון שהצגתם? נמקו.
שאלה 4    (20 נקודות) האם לדעתכם סיכוייהם של  תלמידים לקויי למידה לנשור ממערכת החינוך גבוהיים יותר בהשווה לתלמידים שאינם ליקויי למידה?
דונו בסוגייה בהתבסס על מאפייני אוכלוסייה זו, דרכי האיתור ודרכי הטיפול בה.
1
תיאורייה ההתניה הקלאסית ע"פ פאבלוב – ע"פ הטקע המצויין, נראה שלילדה יש רפלקס בלתי מותנה של שימוש במוצץ במהלך הלילה. גם הרופא טוען כי המוצץ, ממש כמו סיגריה, הינו אמצעי מרגיע למתוחים. המתח הינו הגירוי הבלתי מותנה שגורם לילדה לשימוש במוצץ. בשל כך יש, לדעתי לנתק את הקשר הרגעת מתח – מוצץ וזאת ע"י הוספת גירוי מותנה. הגרוי המתונה יהיה חומר מריר (לא רעיל כמובן) שיוזרק לתוך המוצץ שיגרום לו לקבל טעם מר.
על מנת לשפר את העניין יש לפעול בעיקרון הצמידות ע"
2 תומכי הגישה הקונטיבית יתנגדו לגישה הביהויואיסטיות שהוצגו לעיל, גם בשל הקשר הישיר בין גירוי לתגובה – קשר שבא כתוצאה מנסויים על חיות שדימיון בניהן לאדם המורכב אינו תמיד שלם. מלבד זאת, מאמין טולמן בגישת לימוד חבויה, משמע למידה עצמאית ללא חיזוק, אלא בהתאם לתנאים הקיימים.
3 א הקטע הנ"ל המספר אודות רומן בן ה-17 מחבר העמים, שקצה נפשו ומחליט לנטוש את בית הספר הינו תואם בדיוק את המאמר פרי עטה של רות גארנר.
במאמר זה היא מציינת שתי סיבות שיכולות לגרום לילדים להשקיע מאמצים ב"לא ללמוד" – משמע שיש להם את היכולת ללמוד, אולם הם מעדיפים לא לעשות זאת. סיבה אחת לשאיפה "לא ללמוד"
3 ב גארתר במאמרה, מסכמת מספר מאמרים שקראה, ובהם מספר פתרונות שיכולים לצמצם את אחוז הנושרים מבתי הספר:
א)      על המרצים בפרט וצוות החינוך בכלל לצמצם את הערוכתיהם על פעילות התלמידים – וזאת משום שפעילות זו של צוות החינוך גורמים להסטת תשומת הלב של הפעילות החינוכית-לימודית לציונים כמדד להצלחה. ב)       העברת חלק מהפיקוח על הפעילות לתלמידים עצמם – לתת לתלמידים למעשה לנהל את אופי השיעור. גיוון במבנה השיעור יכניס יותר עניין לתלמידים, ותלמידים שהתייאשו מן השיטה ירגישו את הצורך בהתשתתפות בשיעור.
4 אין ספק בדבר כי ילדים שאובחנו כבעלי לקויי למידה שהינה הפרעה הפוגעת ברכישה ושימוש במיומנויות למידה יכולה להשפיע על ההשגים בבתי הספר, שהרי טיפול לא נאות בילדים בעלי מוגבלות זו יכולה לגרום להם לכשלונות במבחנים וכן לאכזבה, כפי שצויין בתשובה הקודמת, המובילה לנשירה. קשיים אלה יכולים בעצמם להוות גורם המוביל לתחושת כישלון ותסכול מתמשך. הם יוצרים פער בין צפי ההישג