ממן 1 2 שאלה 1 א. מאמרם של לאנג ולאנג נכתב על רקע שנת 1953 בארצות הברית כאשר בתקופה זו מתחוללת מלחמה בין ארצות הברית לבין קוריאה . החוקרים ביצעו את מחקר הגישוש בצל המתיחות הנוצרת בין הנשיא טרומן לגנרל מקארתור ומטרתם הייתה לבדוק כיצד נצפה אירוע טלוויזיוני בעיני הצופים מהבית לעומת נראות האירוע מהמקום […]
ממן 1 3 1 ) א. ההבדלים[u1] העיקריים בין החוויה של הקהל שנכח באירוע עצמו לבין החוויה של הקהל שצפה בשידור האירוע בטלוויזיה (אירועי יום מקארתור): השידור בטלוויזיה שימר את הציפיות המוקדמות, יצר תחושה של אירוע מרגש ושל המון מתלהב ולא הזכיר כלל את תחושות האכזבה שהיו בשטח. התצפיתנים בטלוויזיה טענו שקיבלו רושם של המון […]
שאלה 1: סעיף א' הלאנגים טוענים ששידור חדשות, שידורים חיים ושסיקור אירועים מיוחדים נתפס כאמצעי המשקף את דעת הקהל עבור הצופה בבית, החוקרים ביקורתיים כלפי השפעה זו ומדגישים את פוטנציאל ההטעיה שיש במצב כזה. תפיסת הקהל בנושא מסוים עשויה להשפיע על הדעה של האזרח עצמו ואם הטלוויזיה מעבירה תמונה שגויה לגבי דעת הקהל, הדבר עלול […]
שאלה 1 א. במאמרו, "יצירת האמנות בעידן השעתוק המכני", סוקר וולטר בנימין את השפעת טכנולוגיית השעתוק על התרבות ועל חווית הצריכה של הקהל, ומזהיר, בין היתר, מפני כוחות פוליטיים העושים שימוש בטכנולוגיה זו כדי לגייס את ההמונים ולהשפיע עליהם (דוגמת הפשיזם). בנימין מסביר במאמרו כי טכנולוגיית השעתוק היא ביטוי לתהליך ייצור המוני של עותקים רבים […]
ממ"ן 1 2- קלאסיקה בחקר התקשורת :מבט מחודש ציון 96 שאלה מספר 1: א. מתוך הקטע המצורף מתוך מאמר התגובה העדכני למאמרם של אדורנו והורקהיימר : יחסם של אדורנו והורקהיימר בנוגע לתרבות הגבוהה היא בעצם יחס של הערכה. אדורנו וורקהיימר מפרידים את האומנות הגבוהה מציינים את קאנט ובטהובן , וטוענים כי דוגמאות אלה השייכות בעצם […]
ממ"ן 1 2 2 6.04.13 שאלה 1: א. אדורנו והורקהיימר משתייכים לאסכולת פרנקפורט שמזוהה עם מסורת ההשפעות החזקות ומניחה כי החברה מחולקת למעמדות של שליט ונשלט ובה המעמד השליט שולט על אמצעי הייצור ועל התרבות. אדורנו והורקהיימר סבורים שהתרבות והאומנות האמיתית מכילה בתוכה אמת ויכולה לקדם תודעה מעמדית ושינוי חברתי. "מבחינתם של אדורנו והורקהיימר הגבוה […]
ממ"ן 12- קלאסיקה בחקר התקשורת א. לפי וולטר בנימין, שחקן קולנוע ושחקן תיאטרון נבדלים בכך שהמשחק של שחקן הקולנוע עובר דרך מכשור (המצלמה המצלמת אותו) ואילו שחקן תיאטרון מגיש את משחקו היישר אל הקהל, ללא אביזר מתווך. שחקן התיאטרון יכול להתאים את המשחק שלו לקהל הצופה בו במהלך ההצגה, ואילו אצל שחקן קולנוע המשחק אינו […]
ממ"ן 12 1 א.לדעתם של הורקהיימר ואדורנו, תעשיית התרבות מורידה את רמת התרבות בכך שהיא פוגעת גם בתרבות הגבוה וגם באותנטיות של התרבות העממית, והתוצאה הסופית היא "תרבות פופולארית", דהיינו,תרבות שהפכה להיות מוצר צריכה ,ומנסה להיות מעין שילוב של תרבות גבוהה ונמוכה,ולעשות מיזוג של שני אלו למשהו קליל,שהורס את הבסיס של המקורות. ב. ראשית,ההגדרה של […]
ממ"ן 12 בקורס: קלאסיקה בחקר התקשורת שאלה 1 סעיף א: אדורנו והורקהיימר עושים הנגדה היררכיאלית בין שתי תרבויות: מחד גיסא לתרבות הגבוהה והנמוכה ומאידך גיסא לתרבות הפופולרית. אדורנו והורקהיימר תופסים את התרבות הגבוהה ככזו שמאופיינת בכך שהיצירות והטקסטים שלהם הם בהכרח מקוריים, אותנטיים וחד פעמיים, אשר אינם ניתנים לשכפול, מאחר והם נוצרים מתוך יצירות מקור […]
לוונטל משתייך לאסכולת פרנקפורט: מאפייני האסכולה: 1. פוזיטיביזם – ניסיון של מדעי החברה להידמות למדעי הטבע, כלומר: לחקור תופעות חברתיות בכלים מדעיים "מחקר אמפירי" ( ע"י מבדקים, סקרים, ראיונות ועוד). 2. פונקציונליזם / גישה מבנית תפקודית – החברה היא כגוף האדם, בנויה מערכות חיוניות להמשך תפקוד המערכת כולה. אמצעי התקשורת הם חלק אינטגרלי מהחברה ( […]
ממ"ן 12 שאלה מספר 1: א. לפי הקטע מתוך מאמר התגובה של פיטרס ניתן להבין שאין זה נכון לחשוב שאדורנו והורקהיימר רוצים לצרוך אך ורק תרבות גבוהה. לדעתם תעשיית התרבות הפופולארית מנוונת ומשתקת לא אך ורק את פירות התרבות הגבוהה, אלא שהמצב הינו זהה לגבי התרבות הנמוכה גם כן, שלה הם גם מייחסים חשיבות גדולה […]