תקציר העבודה בעבודה זו אני ממתייחסת לרקע תאורטי והן לנסיון האישי שלי בתור יועצת ביה"ס. כשהתחלתי ללמד, שמתי לב שמתרחשים דברים "מוזרים" בכיתות שלימדתי – אומנם זוהי אותה שכבת גיל, אותו חומר לימוד, אך דינמיקה כיתתית שונה לחלוטין – בכיתה אחת ילדים יותר מנומסים, מקשיבים, בעלי טקט, בכיתה השניה ההפך – מריבות על רקע תרבותי,חוסר יכולת ורצון להקשיב למורה המחנכת, חוסר שיתוף פעולה בין תלמידים עצמם, וכו'. בהתחלה לא הבנתי איך יכול להיות מצב שאני צריכה לתכנן שני שיעורים שונים לשתי כיתות מקבילות – גם תוכן וגם אופן העברה – אם בכיתה הבעייתית הצליחה הכי טוב הוראה פרונטלית, בכיתה השניה העדיפו יותר את מעגל הקסם, עבודה בקבוצות וכו'. כמו כן, שמתי לב גם, שבכיתה "טובה" יותר (כמו שנחשב בבית ספר), כל מה שתלמידים סיפרו בכיתה, הם הפנו את זה למחנכת, כל הזמן חיכו לתגובה שלה,  תמיכה שלה והתייחסות עניינית לדבריהם. בכיתה השניה המצב היה הפוך, תלמידים נמנעו מלפנות למחנכת, פנו אליי בכל דרך האפשרית, והייתה גם איזושהי התנגדות לכל מה שהמחנכת אומרת.
כשהתבוננתי היטב במה שקורה בבית ספר, ראיתי שהתמונה דומה בכל כיתות – יש כיתות שקשה להשתלט עליהם, ויש כאלה שפשוט תענוג להיכנס לכיתה ולהעביר שיעור. על אחת הכיתות בעיתיות כאלה, מנהלת אמרה כזה משפט – "לא מבינה מה קורה פה, זו הייתה אמורה להיות כיתה טובה לפי הרכב התלמידים שלה". ופתאום, הבנתי שלאישיות המורה יש השפעה רבה על התנהגות תלמידים בכיתתה. בכיתות, שבהן מחנכות "נוקשות" ששומרות על משמעת ברזל בכיתתם, אך יחד עם זאת מאוד איכפתיות ותומכות בתלמידיהם לא היו כמעט בעיות התנהגות בכיתתם, ואילו מורות ששומרות על משמעת אך לא כ"כ איכפת להם מהתלמידים, או כאלה שלא שומרות על משמעת בכיתה ואיכפת/לא איכפת להם לתלמידים – מצב בכיתה היה "תוהו ובוהו", פורענות מצד התלמידים-