ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל – סיכום קורס למבחן . מצורף קובץ סיכום כוללני ואיכותי בקורס ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל. סיכום איכותי , ממוקד ותמציתי,גם להבנת הקורס באופן נהיר ונח יותר . בהצלחה לכולם.
ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל – ממ״ן 11 – ציון 90 (כולל הערות) (מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים) שאלה 1 – א. "אפשר לראות את הדמוקרטיה שקמה ב- 1948 כפשרה הכרחית בין המחנות הפוליטיים השונים [….]. עם זאת אפשר לראות את הדמוקרטיה שצמחה גם כמעין פשרה בין המגמות הדמוקרטיות- ליברליות לבין המגמות הדמוקרטיות פחות בכל מחנה" (נויברגר, […]
ממן 11 שאלה 1 הטענה המוצגת בשאלה בה המעבר למדינת ישראל אינו יש מאין אלא המשכיות של הבסיס שהיה קודם בתקופת היישוב בו היו קיימים מוסדות שמהווים את ההמשכיות והמעבר למדינה. הדבר בא לידי ביטוי במס' תחומים דרך מוסדות המעבר שהוקמו, דוגמה אחת היא המפלגות הפוליטיות שהוקמו והיו בנויות על מה שהיה קודם בתקופת הישוב […]
שאלה 1 (30 נקודות) במה שונה תפיסתו של נויברגר את הדמוקרטיה הישראלית מתפיסתו של סמוחה? שאלה 2 (40 נקודות) האם לדעתך ישראל היא דמוקרטיה יציבה? הסבירו את תשובתכם תוך פירוט הגורמים השונים ליציבות ולאי יציבות משטרים דמוקרטים. שאלה 3 (30 נקודות) מה הייתה מטרתו העיקרית של בן-גוריון בפעולותיו נגד האניה 'אלטלנה', נגד רוצחי הרוזן ברנדוט […]
שאלה 1 הטענה מציגה את התהליך שעברה מדינת ישראל, מעבר מהיישוב למדינה, המשכיות ושינוי. עם המעבר מהיישוב למדינה קיימים מספר מוסדות מעבר ותשתית חוקית. החלטת האו"ם פירטה את צורת המשטר הדמוקרטי (פרלמנטרי), שיטת הבחירות וזכויות שונות (דתיות, מיעוטים ………. שאלה 2 הדמוקרטיה בישראל היא דמוקרטיה צעירה שעמדה מאז ייסודה במשברים קשים בשלבי התפתחותה מהתקופה העברית, […]
שאלה 1 חברה אזרחית המכונה גם "המגזר השלישי" היא הגדרה לגופים ומוסדות לא ממשלתיים הפועלים בין המדינה לאזרח, מוסדות המשרתים את טובתו של האזרח במקומות בהם המדינה לא מסוגלת או לא מעוניינת להיות מעורבת. החברה האזרחית מהווה זירה להשגת מטרות שהשוק הפרטי, המדינה והמסגרת המשפחתית לא מסוגים לספק. המגזר השלישי התפתח מתקופת היישוב ועד ימנו: […]
שאלה 1 חברה אזרחית המכונה גם "המגזר השלישי" היא הגדרה לגופים ומוסדות לא ממשלתיים הפועלים בין המדינה לאזרח, מוסדות המשרתים את טובתו של האזרח במקומות בהם המדינה לא מסוגלת או לא מעוניינת להיות מעורבת. החברה האזרחית מהווה זירה להשגת מטרות שהשוק הפרטי, המדינה והמסגרת המשפחתית לא מסוגים לספק. המגזר השלישי התפתח מתקופת היישוב ועד ימנו: […]
סיכום קורס ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל – מתאים לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה
ממשל ופוליטיקה ממן 12 ממן 12 ממשל ופוליטיקה: שאלה 1: חוקה: חוקה הוא מסמך של חוקים שקובעים כללי משחק נוקשים, אין אפשרות לשנות את החוקים אלא בהסכמה של רוב מיוחד, חוקה קובעת לנו את ההתנהגות שמצפים מהשלטון ומבני האדם החוקה מכילה שלושה חלקים: אופייה של המדינה, זכויות אדם, וסמכויות השלטון. ניתן לקיים משטר דמוקרטי ללא […]
ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל – סיכום קורס הכנה למבחן
סוגיית החוקה, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, הרשות השופטת אלה 1 סעיף אח וזכויותיהם. החלק השלישי יעסוק במסגרת המדינה, אופי המשטר, היחס בין רשויות השלטון, כללים להתנהגות השלטון וההנחיות והכללים לביצוע תיקונים… שאלה 1 סעיף ב הפסיקה החוקתית בישראל, כלומר ההלכה הפסוקה שהפכה לתקדים חוקתי הינה פירוש מוסמך שבית המשפט נותן להוראת חוק ונוגע לסוגיות חוקתיות. […]
ממ"ן 11 הדמוקרטיה הישראלית ושורשי המערכת הפוליטית הישראלית א. לתקופת היישוב הייתה השפעה מרכזית בעיצוב מאפייני הפוליטיקה והממשל בישראל. בשנים שלפני הקמת המדינה אמנם היה השלטון בארץ ישראל נתון בידי הבריטים אך הקהילה היהודית נהנתה מאוטונומיה ניכרת. בתרבות הפוליטית שהתפתחה אז היו מרכיבים דמוקרטיים כמו מערכת בחירות רב מפלגתית תוססת לאסיפת הנבחרים שהתקיימו ארבע פעמים, […]
ממ"ן 13 בחירות ומפלגות שאלה 1: ד. בשיטות בחירות רובניות עולה סיכויין של מפלגות קטנות לזכות בייצוג. לא נכון. בשיטת בחירות רובניות זוכה המועמד או המפלגה אשר קיבלו את רוב הקולות, גם אם לא מדובר ברוב מוחלט. בשיטה זו לא נעשה כל שימוש בקולות שצברו המועמדים הנוספים והם – ה. העלאת אחוז החסימה מוריד בהתאם […]
ממ"ן 15 – ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל חלק א: 1.השתתפות פוליטית וייצוג: א. המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם, "שלטון העם", המתבטא בכך שציבור האזרחים שותף להחלטות על חייו, מדיניות השלטון או איוש השלטון הן מבחינת תכנים והן מבחינת דמויות הנציגים. ההצבעה בבחירות במדינה דמוקרטית היא ביטוי להשתתפות ומעורבות פוליטית אזרחית ברמה הבסיסית ביותר, […]
2 0/04/2015 ממ"ן 11 – ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל – שאלה 1- א. לא נכון- למשטר דמוקרטי- ליברלי ישנו שלוש עקרונות מרכזיים- עקרון החוקתיות, עקרון הגבלת השלטון ועקרון הזכויות והחרויות. עקרון הזכויות והחרויות הינו למעשה המהות של תפיסת הדמוקרטיה הליברלית שלפיה תפקידה הוא להגן על זכויות הפרט. זכויות הפרט הן זכויות טבעיות שכל בן […]
שאלה 1 א. לא נכון. בתקופת היישוב, לא הייתה ריבונות בידי הנהגת היישוב כי אם למנדט הבריטי. למרות זאת היישוב היה מערכת פוליטית בפני עצמה. הוא היה מורכב ממרכז ומרכזי משנה. המרכז עצמו היה בנוי מ-3 גופים: הסוכנות היהודית, כנסת ישראל והועד הלאומי. מרכזי המשנה היו התאחדות התעשייה, המפלגות, ההסתדרות והתאחדות האיכרים. על אף שהמערכת […]
ציון ממן 95! השאלות בממן זה עליהן ניתן מענה: שאלה 40 ) 1 נקודות) אלו מבין המשפטים הבאים נכונים ואלו לא? הסבירו ונמקו: א. מטרת המשטר הדמוקרטי- ליברלי היא הגנה על הפרט וחירויותיו והבטחת מימושם. ב. מדינה בה מתקיימות בחירות סדירות וקבועות כל מספר שנים, היא בהכרח דמוקרטית. ג. מרכזיותו וחירויותיו של הפרט […]
ציון ממן 93! השאלות בממן זה עליהן ניתן מענה: שאלה 40) 1 נקודות) עמי פדהצור ודפנה קנטי טוענים במאמרם "מצעי בחירות כראי לתמורות בהיקף תפקודה של המפלגה הישראלית: הליכוד והעבודה בין מדינה לחברה", כי את מצעי המפלגות הגדולות – העבודה והליכוד לאורך השנים ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות: שני העשורים הראשונים; תקופת מיסוד רעיון הממלכתיות; […]
הגנה ושמירה על זכויותיהן של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הינה פועל יוצא של עיקרון הגבלת השלטון, ששם לעצמו מטרה להגן על הפרט וחירויותיו, אך היא אינה המטרה המרכזית. הדמוקרטיה הליברלית מסייעת להגן על זכויותיו של היחיד, ומונעת מ"הרוב" לפגוע בהן וזאת באמצעות השילוב של דמוקרטיה ייצוגית (בה לכל קבוצה יש ייצוג שמבטא את עמדתה […]
1 ) א. במהלך הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רשימת "כך" מהתמודדות לכנסת, בטענה שהמפלגה שוללת את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ודוגלת במצע גזעני המעודד טרור ומלבה שנאה. ערעור שהוגש לבג"ץ בנושא התקבל בטענה שאין להטיל על הפרט הגבלות שאינן מעוגנות בחוק, כלומר אין לפסול את רשימת "כך", לא משום […]
לאורך השנים, מאז קום המדינה, חלו תמורות בדפוסי ההצבעה של ערביי ישראל בבחירות וניכרת ירידה משמעותית בהשתתפותם בבחירות לכנסת, תוך מגמה בולטת להחרמת הבחירות בשל מגוון תחושות של קיפוח, אפליה ואי שוויון, וכן רצון לבטא מחאה ואף אי לגיטימציה של מדינת ישראל. זאת אגב, בניגוד גמור לבחירות לרשויות המקומיות, שם שומר הציבור הערבי על אחוז […]