בעבודה נענה בהרחבה תוך ניתוח כל מקור משפטי את השאלות הבאות: 1. מהי ההלכה שנפסקה בעניין ירדור? מה הרציונל לדעת הרוב של השופטים בעניין ירדור? מה היית הביקורת של שופט המיעוט? התייחסו להבדלים בין נימוקי השופט אגרנט לנימוקי השופט זוסמן. 2. מה ההלכה שנפסקה בעניין ברגמן בשאלת הפרשנות הנכונה של המונח ״בחירות שוות״ הקבוע בסעיף […]
מכינת שבילים –חינוך דמוקרטי חינוך – עליכם לבחור באחת ממטרות החינוך (לאור מאמרו של צבי לם), לנתח מטרה זו להביא דוגמאות מהעולם החינוכי ממנו אתם מגיעים (כתלמידים או כאנשי חינוך). דמוקרטיה – בהתאם לאידאולוגיה החינוכית שהצגתם נתחו מהו הערך הדמוקרטי המרכזי העומד בבסיס מטרת החינוך שלכם (חירות או שוויון). פוסטמודרניזם – בחרו מאפיין אחד של […]
שאלה 1 א) אדמונד ברק היה מדינאי בריטי ממוצא אירי, אשר נחשב לאחד מאבות הפילוסופיה השמרנית של המאה ה-19. ברק, שתמך במהפכה האמריקנית, נתן ביטוי אינטלקטואלי לחשש מפני ערעור היציבות החברתית כתוצאה מהמהפכה הצרפתית. התנגדותו למהפכה הצרפתית נבעה מכך שלטענתו, המהפכנים נשענו על זכויות טבעיות, אוניברסליות ומופשטות, פרי הגותם של הוגי האמנה החברתית, ולא כמו […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 1 1 – הקורס: 10611 – מבוא למחשבה מדינית חומר הלימוד למטלה: מבוא (מאמרו של מלפורד סיבלי), אפלטון, אריסטו: מאמרי מקור, מאמרי פרשנות והפרקים הרלוונטיים ממדריך הלמידה. שאלה 1 במאמר של מלפורד סיבלי "מחשבות ואידיאולוגיות מדיניות: תולדות המחשבה המדינית" (מקראה כרך א), מוצגות סוגיות ודילמות מרכזיות המעסיקות הוגים משחר ימיה של המחשבה […]
ממ"ן 11 קורס 10589 – פרקים בתולדות יהודי ארה"ב שאלות המטלה שאלה 1 (20 נקודות) א. מה ניתן ללמוד ממקורות 3 ו-5 בקובץ מקורות א', יהודי ארצות הברית 1820-1914, על מניעי ההגירה של יהודים מן המדינות הדוברות גרמנית לארצות הברית? ב. מה מוסיף מאמרו של אברהם ברקאי "גלי הגירה יהודית מגרמניה […]
ממ"ן 11 1 א) בקטע הקריאה "מחשבות מדיניות", מציג מלפורד סיבלי כמה מהסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת המחשבה המדינית. אבחר ארבע סוגיות המיוחסות לסיבלי ואציג את תשובותיו של אפלטון לכל אחת מהן: בעיית החירות- המונח "חופש" נקשר לפי תורת אדלר לשלושה מובנים: חופש הרצון- על פי הגישה המסורתית, בחירותיו של האדם, אינם ניתנות מתוקף צו האלוהים. […]
איזה ביטוי מעשי קיבלה תפיסת החירות הליברלית בתחום הפוליטי , הכלכלי והחברתי, על סמך ההתפתחות ההיסטורית . משטר החירות לכל -{דמוקרטיה ליברלית}- תופעה שנמשכה עשרות שנים ומימשה ציפיות של שכבות שופעות אנרגיה המעפילות בסולם החברתי ,ובבניית חברת חירות חדשה. מקורותיה הרעיוניים והרגשיים נבעו מזרמים נוצריים הומניטאריים וממורשת ההשכלה, ושורשיה נטועים בתקופה הקולוניאלית. ההומניטאריות התבטאה בהכרה […]
עבודה זו מתבססת על שלושת הפרקים הראשונים בספרו של אדם סמית, עושר העמים. בספרו, מציג סמית את עיקרון "חלוקת העבודה" שבעקבותיו מתרחשים שינויים גדולים בחברה הבאים לידי ביטוי במיומנות שצוברים אנשים בתחומי עבודה שונים, בצורה בה מנוהלת ומבוצעת עבודה ובעיקר בשיפור גדול בפריון העבודה. בעבודה זו אבקש להוכיח כי טענתו בדבר היווצרות שפע כללי בכל […]
עבודה זו מתבססת על ספרו של ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות". ספר זה נכתב ב-1849 ומהווה מאז את המסמך המכונן של השיח הליברלי המודרני. בספר זה בוחן מיל את ההיבטים השונים של החירות כבסיס לתרבות של אינדיבידואליזם פנימי וחברתי, וכיסוד לסובלנות ולריסון עצמי, המאפשרים את צמצום כוחה והתערבותה של המדינה הן בחיי הפרט והן בהתנהלות […]
בעולם שכולו טוב נפגשו ארבעה הוגים מהתקופה המודרנית לדון בטענה שהושמעה, לפחה "קשה אולי לקבוע אם חירות היא ערך חשוב יותר משוויון או ששוויון הוא ערך חשוב יותר מחירות, אבל ללא ספק הם במתח מסוים, מה גם שהשאלה החשובה אינה מי מהם חשוב יותר, אלא איזה מהם ניתן בכלל לממש בפוליטיקה ובחברה". הצג/י את הוויכוח […]
עמוד על כל מושג מהבאים: (1) תועלתנות; (2) אגואיזם פסיכולוגי; (3) מסך הבורות; (4) ריבונות. שאלת מסה: מטרת החיים המשותפים במסגרת המדינה היא בראש וראשונה שמירה על חירות? דון/י בקביעה זאת בעזרת טקסטים ומושגים שלמדנו בקורס. בפתיחה ציין/ת לאיזה טקסטים ומושגים תתייחס/י. את תשובתי לשאלה אתחיל בניתוח מעמיק של מושגי החירות לפי ישעיה ברלין. לאחר […]
תומס ג'פרסון (Thomas Jefferson) נשיאה השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקאית. נמנה עם האישים הבולטים אשר עיצבו את האיחוד בין המושבות. ג'פרסון נטל חלק בכתיבת הכרזת העצמאות ומסמכי הקונפדרציה בהם ביטא את האידיאל הדמוקרטי שלו. כאיש השכלה, אשר תרם רבות לתחיית העם האמריקאי במאה ה – 18, היה דמוקרט מושבע ובאופן זה […]
השפעת האומנות על חירות התלמיד עבודה סמינריונית ספטמבר 2008 תוכן עניינים מבוא. 3 מהיא חירות באומנות. 19 הנחות בסיס ותיאוריה בלמידה יצירתית. 19 אינטליגנציות מרובות-גארדנר. 19 למידה יצירתית. 19 האומנות כאמצעי הבעה. 19 היחס בין התפתחות גרפית לקוגניטיבית. 19 האומנות בחינוך. 19 ביבליוגרפיה. 19 מבוא חיבור זה בא לעסוק בנושא העמוק והרחב של אפשרות […]
שאלה 1:בנוגע לעותרים נגד תוקפו של החוק: תחילה יש לברר מהו מעמדו הנורמטיבי של החוק הפוגע, החוק הוא חוק רגיל הפוגע בח"י: כבא"ח ובח"י:שוויון האוכ' הערבית (להלן ח"י: האוכ'), מכן כי מעמדו הנורמטיבי של החוק נמוך ממעמדם של החוקים הנפגעים הרי הם ח"י. החוק התקבל ב30.3.2006 ותוקפו שנה מיום זה ( כלומר אם הוא משנה […]
בית ספר למדע המדינה עבודה סמינריונית בקורס- סוגיות מרכזיות במחשבה המדינית: חירות אל מול שוויון, הבדלים באידיאולוגיה הקפיטליסטית והסוציאליסטית תוכן עניינים 1 )מבוא : עמודים: 3-5 2 ) ערך השוויון אל מול ערך החירות באידיאולוגיה הסוציאליסטית: עמודים:6-10 3 )ערך השוויון אל מול ערך החירות באידיאולוגיה הקפיטליסטית: עמודים:11- 15 4 ) סיכום: עמודים:16-17 5) ביבליוגרפיה: […]
זכות השביתה עבודה סמינריונית תקציר עבודה זאת סוקרת את המושג שביתה וזכות השביתה הקיים בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות. בהמשך עוסקת העבודה בהגבלות הקיימות על זכות השביתה של עובדים חיוניים. בשני העשורים האחרונים חלה ירידה מרשימה במספר השביתות ברחבי העולם המערבי המתועש. תנועתה של ישראל בכיוון ההפוך נראית לאור הנתון הזה, עגומה עוד יותר. פגיעה זו […]
מבוא: מדינת ישראל נמנית עם רוב אומות העולם, אשר בהן לא הוסדרה זכות השביתה וההשבתה במפורש בחוק. זכות השביתה נמנית עם זכויות היסוד במשפט העמים ואין מדינה, אשר אין משטרה טוטליטרי, שאסרה על השביתה. בישראל הזכות עולה מאמנת העבודה הבין לאומית בעניין חופש ההתאגדות והזכות למשא ומת קיבוצי שאושרה על ידי ישראל ומשתמעת היא מהוראות […]
תקציר עבודה זו נכתבת בעיצומו של הויכוח וההכרעה על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריק שרון. חלק בלתי נפרד מתוכנית זו היא גדר ההפרדה[1], הנמצאת בהליכים מתמשכים ומורכבים של הקמה, כחלק מ'מרחב התפר'. לכאורה, מדובר בתיחום פיזי פשוט ביננו לבין הפלסטינים, אך כפי שניווכח, מדובר בנושא המהווה עולם ומלואו של ערכים, קונפליקטים, דעות, רצונות, אידיאולוגיות, […]
תקציר עבודה זו נכתבת בעיצומו של הויכוח וההכרעה על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריק שרון. חלק בלתי נפרד מתוכנית זו היא גדר ההפרדה[1], הנמצאת בהליכים מתמשכים ומורכבים של הקמה, כחלק מ'מרחב התפר'. לכאורה, מדובר בתיחום פיזי פשוט ביננו לבין הפלסטינים, אך כפי שניווכח, מדובר בנושא המהווה עולם ומלואו של ערכים, קונפליקטים, דעות, רצונות, אידיאולוגיות, […]
תקציר העבודה עוסקת בקשר שבין החינוך ההתנסותי חווייתי לדמוקרטיה, ובין העמדה כלפי הצבא, המוטיבציה לשירות צבאי, ובחירת המקצוע הצבאי. המחקר מניח כי ללמידה העקיפה (דרך ההתנסות והחוויה) ישנה השפעה רבה יותר מאשר ללמידה הישירה (תכנים מילוליים בלבד), וכי ישנה סתירה בין הלמידה העקיפה בבית הספר הדמוקרטי ובין הגיוס לצבא, שהוא מוסד טוטאלי במהותו. ההנחה היא […]