העבודות בקורס: עבודת גמר, ממ"ן 11, ממ"ן 12, ממ"ן 13, ממ"ן 14, ממ"ן 15,
"על פי דגם הפוליטיקה ההסדרית, חברה מפולגת ובעלת שסעים חברתיים ופוליטיים עמוקים עשויה לשמור על אחדות ועל יציבות על ידי הנכונות של מנהיגי הקבוצות השונות בחברה, לשתף פעולה ולהגיע להסדרים מוסכמים בדרך של הידברות ומיקוח, תוך ויתור על הכרעות רוב חד – צדדיות. העקרונות המרכזיים של הפוליטיקה ההסדרית הם הימנעות מהכרעה הדדית בקיומם של קווים […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 11 – ממשל ופוליטיקה בישראל תשובה 1 בשאלה מוצגות שתי טענות המועלות בדיונים אודות המעבר מיישוב יהודי למדינה בארץ ישראל. בתשובתי אנסה לבחון כיצד כל טענה היוותה גורם מסייע או לחלופין קושי במעבר למדינה ריבונית-דמוקרטית. א. היחסים בין הקבוצות השונות … תשובה 2 תרשים יסודות המשטר הדמוקרטי-ליברלי המוצג בחוברת הקורס מורכב מכמה […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 12 – ממשל ופוליטיקה בישראל תשובה 1 במדינת ישראל קיים ויכוח רעיוני אודות כינון חוקה, לאורך השנים חברי הפרלמנט התחלקו לשתי קבוצות 'מחייבי החוקה' ו'מתנגדי החוקה'. עמדתה של פרופ' רות גביזון בנושא, המוצגת בציטוט שהובא בשאלה 1, מחולקת לשלוש טענות עיקריות – *המדינה הוקמה כמימוש זכותו של העם היהודי להגדרת … תשובה […]
מטלת מנחה (ממ"ן) מנהל עסקים – ממשל ופוליטיקה בישראל חלק א שאלה 1 א. העקרונות והערכים הדמוקרטיים-ליברליים הבאים לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" הינם: פלורליזם הכרה בריבוי הדעות בקרב אזרחי המדינה והיכולת להשמיע אותם במדינה דמוקרטית-ליברלית. הפלורליזם מכיר בזכותן של קבוצות שונות במדינה לבטא את חילוקי הדעות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן […]
הגנה ושמירה על זכויותיהן של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הינה פועל יוצא של עיקרון הגבלת השלטון, ששם לעצמו מטרה להגן על הפרט וחירויותיו, אך היא אינה המטרה המרכזית. הדמוקרטיה הליברלית מסייעת להגן על זכויותיו של היחיד, ומונעת מ"הרוב" לפגוע בהן וזאת באמצעות השילוב של דמוקרטיה ייצוגית (בה לכל קבוצה יש ייצוג שמבטא את עמדתה […]
1 ) א. במהלך הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רשימת "כך" מהתמודדות לכנסת, בטענה שהמפלגה שוללת את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ודוגלת במצע גזעני המעודד טרור ומלבה שנאה. ערעור שהוגש לבג"ץ בנושא התקבל בטענה שאין להטיל על הפרט הגבלות שאינן מעוגנות בחוק, כלומר אין לפסול את רשימת "כך", לא משום […]
לאורך השנים, מאז קום המדינה, חלו תמורות בדפוסי ההצבעה של ערביי ישראל בבחירות וניכרת ירידה משמעותית בהשתתפותם בבחירות לכנסת, תוך מגמה בולטת להחרמת הבחירות בשל מגוון תחושות של קיפוח, אפליה ואי שוויון, וכן רצון לבטא מחאה ואף אי לגיטימציה של מדינת ישראל. זאת אגב, בניגוד גמור לבחירות לרשויות המקומיות, שם שומר הציבור הערבי על אחוז […]
אשאלה 1 : א. מטרת המשטר הדמוקרטי-ליברלי היא הגנה ושמירה על זכויותיהן של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה – לא נכון היגד זה הוא לא נכון, משום שמטרת הדמוקרטית הליברלית היא הגנה על זכויות היחיד, הפרט. זכויות האדם והאזרח בדמוקרטיה ליברלית מוגנות בחוקה (חוקי יסוד במקרה של מדינת ישראל), אסור לאף שלטון להפר זכויות אלה, […]
חלק א', שאלה 1 א. היסודות הדמוקרטיים-ליברלים הבאים לידי ביטוי בהחלטת בג"צ ובחלקים מפסקי הדין הם כדלקמן: במקרה הראשון, מגן בג"צ על זכויות הפרט של הדר' אלדד, על חופש הביטוי ועל חופש העיסוק, ואת זכותו להגנה משפטית. השמירה על חירויות הפרט משמעותית בעיקר למי שדעותיהם אינן מקובלות על הרוב, או אפילו עומדות בסתירה לקונצנזוס הלאומי, […]
ממשל ופוליטיקה בארץ ישראל – ממ"ן 12 שאלה 1 א. עקרון הפרדת הרשויות הבא לידי ביטוי בכתביו של מונטיסקיה, הוא עקרון שלטוני המיושם בין השאר בדמוקרטיות, אשר לפיו יש לפצל את כוחו של השלטון בין שלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. · הרשות המחוקקת שהיא הכנסת, מהווה את הגוף המחוקק, המתקן ומבטל חוקים. […]
ב. השינויים המרכזיים שחלו בתפקידן ומקומן של המפלגות במערכת הפוליטית הישראלית מאז תקופת היישוב ועד ימינו: תפקודן של המפלגות הישראליות בתקופת הישוב ועד שנות ה-50 היה חסר תקדים בהיקפו בהשוואה למדינות אחרות – המפלגות לא עסקו רק בתחומיה של מפלגה פוליטית אלא עסקו גם בנושאים שאינם קשורים לה כמו חינוך בבתי הספר ובגנים, בדת ובתרבות, […]
1 .א. על אף שהישוב היהודי היה קבוצת מיעוט בתוך הטריטוריה הבריטית, מתנהלת בו תרבות פוליטית. מאחר והישוב היהודי מהווה מיעוט, קשה להגדירו כמערכת פוליטית, מכיוון שלא היתה סמכות. לכן למעשה מתקיימת מערכת וולונטרית, ללא סמכות אכיפה. התושבים היהודיים שלא רוצים להיות חלק מהיישוב היהודי, יכולים לפרוש כרצונם, ולמלא את החלל שנוצר אצל המנדט הבריטי, […]
א. חוקה היא מכשיר חשוב ביותר לריסונו של השלטון. חוקה דמוקרטית מגבילה את השלטון בשני תפקידיה העקריים: שמירה על זכויות האדם והאזרח וקביעת ההסדרים המשטריים והשלטוניים. בשני המקרים היא קובעת את סמכויותיהם של מוסדות השלטון אבל גם מגבילה את חופש הפעולה של רשויות השלטון השונות. כמו-כן, חוקה קובעת את צביון המדינה. חוקה היא מעין חוק […]
ממשל ופוליטיקה בישראל – ממ"ן 11 שאלה 1: א. עיקריה של הדמוקרטיה הליברלית הם : 1 . שלטון העם וריבונות העם: 2 . שלטון הרוב 3 . הגבלת השלטון 4 .זכויות המיעוט 5. חירויות הפרט 6 .דמוקרטיה כאורח חיים 7.שלטון החוק 8 .פלורליזם בדמוקרטיה ליברלית מגיע השלטון לכלל התערבות מזערית בחיי היחיד והחברה. החופש הוא […]
ממן 14 ממשל ופוליטיקה בישראל חלק א' שאלה 2: היסודות הדמוקרטיים-ליברלים הבאים לידי ביטוי בקיומן של מפלגות הם: פלורלזים,הכרעת הרוב,זכויות הפרט,הגבלת השלטון,הסכמיות,חופש הביטוי,שלטון העם ופיתוחה של תרבות פוליטית דמוקרטית. מונטסקיה, הנמנה עם הזרם המרכזי במחשבה הליברלית-דמוקרטית, גורס שתאוות השלטון אופיינית לבני האדם, ולכן הוא טוען שיש להגביל את תאוות השלטון בעזרת מנגנונים חוקתיים דמוקרטיים-ממסדיים, כגון […]
ממשל ופוליטיקה בישראל- ממ"ן 15 שאלה 1 א. עקרונות הדמוקרטיה הליברלית מושתתים על עיגון בחוק המדגיש את זכויות הפרט והבלמים והאיזונים במערכת הפוליטית אשר מרסנים את כוחם של המנהיגים. בדמוקרטיה ליברלית הרוב אינו יכול לפגוע בזכויות המיעוט,זכויות האדם מעוגנות ומוגנות בחוק וכוללות את הזכות להליך הוגן,לפרטיות,לקניין, את השוויון בפני החוק,חופש הדיבור ההתארגנות והדת. בדמוקרטיה הליברלית […]
ממ"ן 1 4 – הממ"ן עוסק בנושאים הבאים: יסודות הדמוקרטיה הליברלית כפי שאלה באים לידי ביטוי בפסקי בג"ץ, הפרדת הרשויות ויחסי ממשלה – בג"ץ. הסתירה לכאורה שקיימת בהגדרת המדינה ביהודית ודמוקרטית לעומת מודל הדמוקרטיה הליברלית, אני מראה בתשובה שאין כל סתירה בהגדרה זו לבין מודל זה. נושאים נוספים שנידונים בממ"ן, הם החוקה בישראל וההגנה על […]
ממ"ן 1 5 – הממ"ן עוסק בהפרכת הטענה שבמדינת ישראל נוהגת כיום שיטת הדמוקרטיה האתנית, וטוען שבארץ קיימת דמוקרטיה ליברלית, אם כי ישנן כמה בעיות ביישום המודל. השאלה השנייה עוסקת ביחסים בין מערכת התקשורת למערכות הממשל השונות בארץ, ובביקורת על סיקור הבחירות האחרונות בידי העיתונות. העבודה ללא מקורות
עבודת גמר ממ"ן 16 קורס 10406 ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל מבוא מאז הקמת המדינה ב-1948, אפשר לראות באופן מסורתי כניסה די המונית של גנרלים בדימוס אל המערכת הפוליטית, וזאת למרות שישראל נחשבת לדמוקרטיה פרלמנטרית יציבה למדי. בישראל תופעה זו בולטת במיוחד כאשר משווים אותה לדמוקרטיות ותיקות אחרות. בכל אחת מ-15 מערכות הבחירות שנערכו בישראל מ-1948 […]