חירויות הפרט בממשל ארה"ב: + הצעת מחקר: ניסוח החוקה האמריקנית - ביטוי לאוליגרכיה כלכלית או לאידאלים של דמוקרטיה עממית? דיון מחודש בתיזת בירד.!!!
שאלה 1: א. בירד תוקף את מעמדה של חוקת ארה"ב כמסמך נשגב, וטוען שבניגוד למה שנלמד בספרי ההסטוריה, אין בה שום דבר נשגב או אוניברסלי ולא אמירה פילוסופית יוצאת דופן, ובוודאי שאינה מייצגת את "כל העם". יש בה בנייה פרוצדורלית של צורת ממשל, שמטרתה לשמר את הסדר הקיים במסגרתו כמה מאות משפחות אליטיסטיות משכילות ועשירות […]
חירויות הפרט בממשל ארה"ב -!!!
שאלה 1: א. המילטון מתנגד למגילת זכויות. טענתו המרכזית היא שאין בה צורך, שכן כל הזכויות כבר מצוינות בחוקה החדשה. ההשגות על החוקה ציינו גם, שיש מדינות באיחוד שגם הן לוקות בחוסר הזה, אחת מהן היא מדינת ניו-יורק. המצדדים בחוקתה, שדווקא היו תומכי מגילת זכויות, טענו שלמרות שאין בחוקתה מגילת זכויות, יש בכתוב בה הגנה […]
דמוקרטיה וביטחון לאומי - הצעת מחקר בנושא השפעות אזרחים על החלטות ביטחון - מקרה בוחן: ארגון ארבע אימהות
שאלת המחקר "האם האימהות ניצחו בלבנון" – כיצד, ובאיזו מידה השפיעה פעילותה של תנועת "ארבע אמהות" כתנועה עממית אימהית ללא נטייה פוליטית, על החלטת הממשלה להוציא את צה"ל מלבנון במאי 2 000? השערת המחקר ב-1.4.98 מנה ראש הממשלה נתניהו את הלחץ הציבורי כסיבה שגרמה לממשלתו לשנות את מדיניותה ולקבל את החלטת האו"ם 245, אבל לא […]
דמוקרטיה וביטחון לאומי - ממ"1 12 -!!
אלה 1 מדינה דמוקרטית פועלת לפי עיקרון שלטון הרוב, ולשם הסדר החברתי נכתבו חוקים הקובעים לכלל אוכלוסיית המדינה כיצד לפעול. מחד-גיסא ציות לחוק הוא יסוד דמוקרטי, שבלעדיו אין סדר חברתי, ומאידך גיסא חופש המצפון הוא זכות דמוקרטית, ולא דמוקרטי להכריח אדם לפעול בניגוד למצפונו. לעתים נוצרת סתירה בין מה שמתחייב מציות לחוק לבין הדרך שבה […]
דמוקרטיה וביטחון לאומי - ממ"1 12 -!!
שאלה 1 חירום על-פי הגדרתו במילון הוא מצב של לחץ, דחק, דחיפות, מיידיות, צורך דחוף, בהילות, פורענות, אסון, פגע, צרה, מצוקה. מצב של איום, שעל-מנת להתמודד איתו זקוקה המדינה לאמצעים חריגים או לנקיטת פעולות היוצאות מגדר הרגיל, שאינה נוקטת בהן בשגרה. מצב חירום יכול להיות אסון טבע, תסיסה פנימית, או מלחמה. במצב חירום נוטלת לידיה […]
הצעת מחקר בנושא "שחיתות פוליטית במנגנון א-פוליטי בישראל" מבוא לגישות ושיטות -!!
שאלת המחקר היא: האם אינטרסים אישיים עתידיים משפיעים על בכירי הסיוויל סרוויס בישראל בהתנהגותם המקצועית והחלטותיהם הפוליטיות? מדוע שאלה זו חשובה כבסיס לברור מחקרי: עובדים בכירים רבים בעמדות מפתח במגזר הפרטי והציבורי (חברות ציבוריות וממשלתיות) בישראל, היו בעבר בעלי תפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים, ועזבו את השירות המדיני לטובת משרות מפתח במשק. נדמה שלבכירים רבים ב"סיוויל […]
מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה -!!
שאלה 1: המחקר שנעשה הוא מחקר כמותני והשוואתי, כאשר כלי המחקר שבו השתמשו הוא סקר דעת-קהל, במספר גדול של מדינות ועל-פני תקופת זמן ארוכה, כך שנעשה שימוש בכמות גדולה של נתונים. סקרי דעת קהל מוערכים עפ"י ארבעה מימדים: 1. עצימות – של חוזק הדעה – מידת המעורבות בתמיכה בהשקפה מסוימת בנושא מסוים. 2. יציבות – […]
מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה
2 : א. 1. הנחות היסוד ושיטות הניתוח של הגישה ההתנהגותית: יסודותיה באסכולת שיקגו (בין שתי מלחה"ע), ומטרתה התמקצעות מדע המדינה. היא צמחה משתי אסכולות שקדמו לה, הגישה האנטי-מוסדית, והנגד נורמטיבית. היא שוללת את הגישה המוסדית כיוון שטוענת שיש לעסוק ביחידים, שהם מרכיבי המוסדות, תוך התייחסות למגוון המניעים שלהם. היא נגד נורמטיבית, כי טוענת שאין […]
בעיות בפילוסופיה של המוסר -!!
שאלה 1 "הכשל הנטורליסטי" הוא מונח שטבע מור בספור "עקרונות אתיים", אבל שונה במקצת ממה שדיוויד יום קרא לו "כשל". הנטורליזם עוסק בתכונות באדם כהיותו אדם, תכונות הטבועות בו מטעם הטבע. התיאוריה הנטורליסטית יוצאת מנקודת הנחה שמושגי היסוד של המוסר, כמו "טוב, הם מופשטים ואינם ניתנים להגדרה, אך למעשה הם אינם באמת כאלה, ובד"כ אנו […]
בעיות בפילוסופיה של המוסר
שאלה 2 א. יוּם מגלה בכתבי פילוסופים קודמיו, שתחת השימוש במשפטים אובייקטיביים כגון " משהו הוא כך וכך", נעשה שימוש ב"משהו ראוי להיות כך וכך" – קביעה חדשה שהם אינם מסבירים אותה. זהו כשל, כיוון שהטיעון "ראוי שיהיה", אינו מתבסס על הקדמות; הוא מוצג כמסקנה, אך אינו מתבסס על כל הסבר או טענה קודמת. הם […]
בעיות בפילוסופיה של המוסר -!
שאלה 1 קאנט אכן "מכניס" את התועלתנות בדלת האחורית למשל בגישתו להצדקת החובה לקיום הבטחות. קאנט נוקט בגישה דאונטולוגית, המכחישה את יסוד הגישה הטלאולוגית-תוצאתנית וקובעת שהערך המוסרי של מעשה אינו תלוי בתוצאותיו. אם ברצוננו להיות בני אדם מוסריים, עלינו לפעול או לציית לכללי המוסר בלי קשר לשאלה אם במקרה כזה או אחר יהיה למעשה הבלתי […]
בין מדינה לחברה - סוציולוגיה של הפוליטיקה!
שאלה 1 ארבעת הדגמים במאמרו של אָסֶף באיית על הפוליטיקה של העניים העירוניים בדרום הגלובלי הם: 1. העניים הפאסיבים – עסוקים במלחמת קיום והישרדות יומיומית ואינם פעילים פוליטית בשום צורה. הטענה היא שעניים מפתחים "תרבות עוני" – מתרגלים למכלול של הרגלים תרבותיים, שלא מאפשר להם לשפר את מצבם. את תרבות העוני מאפיין פטליזם, חוסר תקווה […]
בין מדינה לחברה - סוציולוגיה של הפוליטיקה!
חלק א' שאלה 2 א. מרכיבי התהליך הסוציו-פוליטי הם: 1. הגדרת גבולות החברה, זהותה ומרכיביה העיקריים – על מנת שחברה תיחשב לכזו, עליה להגדיר לעצמה מהם המאפיינים את הקולקטיב שלה, מיהם האנשים, ומהי זהותם ותודעתם המשותפת כבני חברה אחת. מי שייך ומי אינו שייך לקולקטיב. 2. הגדרת המטרות המשותפות וסדרי העדיפויות – כל חברה מגבשת […]
ארה"ב בזירה הבינ"ל מאז 1945 -!
שאלה מס' 1 בועידת מינכן של 1938, נקטו אנגליה וצרפת במדיניות של פיוס כלפי אדולף היטלר, ובחרו שלא לעמת אותו על כיבוש צ'כוסלובקיה, בתקווה שהתוקפנות הגרמנית כלפי מדינות שכנות תיעצר, ושכך ניתן יהיה למנוע מלחמה באירופה. הכשלון של גישה פייסנית זו למנוע את פריצת מלחמת העולם השניה, הפכה ברבות הימים את הסכם מינכן למטאפורה לחולשה […]
אירופה ערש הלאומיות -!
שאלה 1 המושג "קלאסי" בהקשרו ליצירות אמנות, משמעו תיאור יצירת מופת המשמשת דוגמה ומודל, מגלמת אידאל אמנותי של הרמוניה ואיזון בין מרכיביה, ומשלבת באופן מאוזן בין היסוד הרגשי שבה לבין היסוד השכלתני-רציונלי. באמצע המאה ה-18 אירופה מאמצת את הקלאסיציזם, סגנון חדש בספרות, באדריכלות ובאמנות בכלל. לראשונה ניתן המושג "קלאסי" ליצירות אמנות ששרדו מהעולם העתיק של […]
אירופה ערש הלאומיות -!
שאלה 1. הציור "נוף חורפי עם כנסיה" מתאר מראה חורפי של שטח המכוסה שלג. בחלק הציור הקרוב למתבונן נראים שני עצי אשוח לא גדולים, שבצידם עומד פסל ישו הצלוב. בקרבת עצי האשוח עומדים סלעים, ועל אחד מהם נשענת דמות, שהקביים שעליהם נשענה כדי להגיע למקומה ליד הסלע זרוקים בשלג בקרבת מקום. ממרחק נראית כנסיה גותית […]
צמיחת המדינות החדשות באפריקה
צמיחת המדינות החדשות באפריקה – ממ"ן 12 … בקטע הזה נראה כי המטרות לדה-קולוניזציה שייכות דווקא להגדרה הרחבה יותר של הדה-קולוניזציה – לא במובנה הפוליטי הרשמי, של עצמאות ושחרור מעולו של שלטון זר וכינון ריבונות העם, אלא ביטול אי-השוויון בין השליטים האירופאים לנשלטים האפריקנים. והאידאולוגיה הקולוניאלית התופסת את הגזע הלבן כעליון ואת השחור כנחות. השבת […]
בין מדינה לחברה - סוציולוגיה של הפוליטיקה - הצעת מחקר -!! כולל הערות המנחה!
… אך עבור גראמשי השגת הכוח באמצעות ההגמוניה התרבותית היא המטרה הראשונית שיש להשיג. לדעת גראמשי כל מעמד החפץ לשלוט בתנאים שנוצרו במדינה המודרנית חייב לנוע אל מעבר לאינטרסים הכלכליים הצרים שלו, להשפיע באופן אינטלקטואלי ומוסרי, ולכרות בריתות המבוססות על פשרות עם מגוון כוחות. הצגה תיאורטית מעולה של המושג! … לסיכום, אפשר לנתח את חוק […]
ממשל ופוליטיקה
חלק א', שאלה 1 א. היסודות הדמוקרטיים-ליברלים הבאים לידי ביטוי בהחלטת בג"צ ובחלקים מפסקי הדין הם כדלקמן: במקרה הראשון, מגן בג"צ על זכויות הפרט של הדר' אלדד, על חופש הביטוי ועל חופש העיסוק, ואת זכותו להגנה משפטית. השמירה על חירויות הפרט משמעותית בעיקר למי שדעותיהם אינן מקובלות על הרוב, או אפילו עומדות בסתירה לקונצנזוס הלאומי, […]
מבוא למחשבה מדינית
הרעיונות הבאים לידי ביטוי בציטטה הם ביטול המימד הביקורתי כפי שהיה לאדם בראשית התקופה התעשייתית, התוכן הערכי שהיה לזכויותיו ולחירויותיו של האדם מאבד מערכו – בעבר היוו זכויות אלה דרך התנגדות למערכת שכוחותיה מדכאים, שחרור האדם מעול חברה היתה העילה לקיומם. במשטרים טוטליטריים נעשתה "האחדה" בכוח, ולפי הדיאלקטיקה המרקסיסטית כי כל חברה אמורה להכיל בתוכה […]
הכנה לבחינה - סיכום כל הקורס מבוא למחשבה מדינית - כל ההוגים תקציר מעולה לבחינה!!
דעה קדומה וזכות חזקה- אדמונד ברק אדמונד ברק נותן משקל לפרקטיות ולניסיון בפוליטיקה, החיים הם תוצר של הליכים איטיים וממושכים והפוליטיקה היא תחום הנלמד מתוך עצמו (אריסטו, מקיאבלי). המבנים הפוליטיים מאריכי הימים מחילים בתוכם חוכמת האנושות כולה, ההישרדות של מבנה פוליטי מעידה על התאמתו לחברה. רעיונות שאינם מתאימים לא ישרדו. לעומתם רעיונות והברקות של תיאורטיקנים […]
מבוא למחשבה מדינית
ממ"ן 11, מבוא למחשבה מדינית שאלה 1 א. סוגית החירות – עוסקת בגישות השונות כלפי הדרך בה בא החופש לידי ביטוי בחייו של האדם בחברה. המאמר מדבר על שלוש גישות למושג החופש: חופש הרצון, כאמור אי כבילותו של הרצון ומתן בחירה חופשית לאדם, תפיסת החופש כמימוש עצמי, הדוגלת בכך שיש לאפשר לאדם לפעול כרצונו ולהסיר […]
