שחיתות פוליטית - עבודה השוואתית
מבוא נראה מוזר, במבט ראשון, שאנשים תובעים בדרך כלל משליטיהם תכונות מוסריות נעלות ומעודנות ביותר, אולם הם עצמם, בייחוד כאשר הם מנסים להתקדם ולהשיג את העמדות הגבוהות ביותר, אינם משתדלים כלל לקיים את הכללים שהם תובעים מהגבוהים מהם לשמור. למעשה, כל מה שאנו יכולים לתבוע בצדק מהגבוהים מאתנו הוא, שהם לא ירדו מתחת לרמה המוסרית […]
ערב הסעודית בין 1953-1964 המאבק לשלטון בין סעוד לפייצל
מבוא ערב הסעודית – כיחידה פוליטית – נוצרה ועוצבה יחסית במאה האחרונה. מקורות המדינה נעוצים וקשורים בהתפתחות התנועה הוהאבית הפוריטנית במאה ה-18 שחזקה וייצבה את מעמדה של משפחת סעוד הגדולה מנג'ד שבמרכז חצי האי ערב. בני סעוד שנתמכו על ידי שבטים בדואים – הצליחו לכבוש את מרבית חצי האי. התנועה הוהאבית דוכאה בשנים 1817-1818 על […]
פוליטיקה ארגונית: הקשר בינה לבין שביעות רצון נותני שירות ושביעות רצון הלקוחות
תקציר מחקר זה מעמיד במוקד הדיון את ההבטים הפוליטיים של התנהגות הפרט בעולם העבודה. ההבטים הפוליטיים של התנהגות הפרט במקום עבודתו, מבטאים התמודדות על אינטרסים שונים בסביבת העבודה ובאים לידי ביטוי ביחסים שבין הההנהלה לעובדים ובין העובדים ללקוחות הארגון. מטרת מחקר זה היא לבדוק את השפעת הפוליטיקה הארגונית על שביעות רצון נותן השירות, וכפועל יוצא […]
הפוסטמודרניזם והפמיניזם
מבוא "אישה לא נולדת אישה, אישה נעשית אישה". (סימון דה בובאר, המין השני) ההבטחות שהביא עמו המודרניזם באשר להתפתחות החברתית, לכיבוד זכויות אדם ולערכים, התנפצו במציאות מפלה ובלתי סובלנית בעליל(קרמפף, 1998 ; אופיר, 1996). למן הרגע שהאוניברסליות, ההפשטה והאוטונומיה אשר אפיינו את אורח החשיבה המודרניסטי נפלו, נפער סדק רחב שאיפשר לרוחות חדשות לחדור לתוכו. בין […]
ארה"ב ופיתוח פצצת המימן
מבוא "אני מקווה לשלום, אך אני חושש שהמכונה תמיד תהא משגת את המוסר, וכאשר המוסר ידביק, יתכן וכבר לא יהיה טעם בכל זה. אני מקווה שלא כך יהיה, אך בסופו של דבר אנו רק נמלים קטנות על פני האדמה. ואולי רק ככל שנתחפר יותר באדמה, נוכל להרהר במשמעות מעשינו. מי יודע?"ó בעידן הגרעיני יש משום […]
קבורה ואבלות בתקופת המקרא
מבוא המוות והמסתורין הכרוכים בו, וכן הפחד הקמאי והרתיעה מן המוות ומן המתים, העסיקו את מחשבת האדם מאז ומתמיד, והם מהווים גורמים מרכזיים בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ובתיאולוגיה של המין האנושי. בקבורה אנו מוצאים ביטוי מוחשי וריאלי להשקפות, אמונות ותפישות עולם. תפישת המוות משתנה בקרב אוכלוסיות שחיו בתקופות שונות, ואך באותה התקופה אנו עדים לתפישות שונות בחברות […]
קווים אדומים ועילות למלחמה בממצע קדש
מבוא נקודת המפנה החשובה בסכסוך הישראלי-ערבי היא הקמת מדינת ישראל ב-1948, והפיכת הסכסוך שהתנהל עד אז בין העדה הערבית לעדה היהודית בארץ-ישראל, לסכסוך בין מדינות לאום ריבוניות. מדינות ערב לא השלימו עם הקמת מדינת ישראל, ומיד עם הקמתה פלשו צבאותיהן לישראל במגמה לחסל את המדינה היהודית, במסגרתה של מלחמת השחרור (ספרן, 1969: 22-21). אף כי […]
ראורגניזציה בארגון
מבוא בעולם שבו אנו חיים כיום, תחת שינויים המתרחשים בקצב מהיר, ולאור הטכנולוגיה המודרנית הקיימת והמתפתחת, הופכת היכולת להתחדש ולהשתנות במהירות, לתכונה קריטית. בעולם שכזה, בנייתם של ארגונים בעלי יכולת פעולה גמישה וכושר עמידות בתנאים קשים הופכת להיות האתגר המרכזי של מנהלים. לא עוד עיסוק בשינוי של צעד אחר צעד, לא עוד התמודדות מתישה עם […]
המכתשים בנגב - תהליך היווצרותם
מבוא במפת הנגב, ועוד יותר בתצלום הלוויין של הנגב, בולטת השליטה של חמשת המכתשים: הקטן, הגדול, רמון ותאומי עריף. התואר "ארץ המכתשים" מתייחס לתופעת הטבע השליטה בהר הנגב, ויתרה מזאת, תואר זה מבליט את ייחודיות הר הנגב ביחס לכל שטחי הארץ האחרים. "חורים באדמה", או בקעות מעוגלות (דוגמת לועות הרי געש, מכתשי התנפצות מטאוריים ודולינות), […]
מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1860 ותוצאותיה
מבוא אזור סוריה-לבנון היה נתון למתיחות, למריבות ולהתנגשויות פנימיות כמעט מתמידות – בין עדות, בין שבטים, בין תקיפים ובין רוזנים מקומיים. כן פרצו בו מדי פעם מרידות של איכרים נגד בעלי האחוזות וחוכרי המיסים. תסיסה אגררית זו לבשה חומרה מיוחדת באותם הכפרים שבהם נתלווה אליה גורם עדתי – כגון בחלקים נרחבים של הר הלבנון, בהם […]
מלכות שלמה בספר דברי הימים ודברים
מבוא שלמה היה האחרון והרביעי בבני דוד במלך שנולדו לו מבת שבע ויורש כסאו עוד בחיי אביו. נראה שנולד בקירוב בשנת 986 לפנה"ס, והיה כבן 16 כשעלה למלוך. שלמה מלך ארבעים שנה (כולל שלוש השנים שמלך בחיי דוד אביו) ובמותו נקבר בקברי המלכים בעיר דוד. כשנולד קראו אביו שלמה, אולי על שם האל הכנעני ששמו […]
מנהיגות מתגמלת - סקירה תאורטית
מבוא: המנהיגות – הגדרות וטיפולוגיה מנהיגות הינה מושג המתייחס ליכולת של אנשים להשפיע על אחרים ולהניע אותם לביצוע משימות, לעיתים מעבר לציפיותיהם הראשוניות וברמת מחויבות גבוהה, תוך שימוש במינימום אמצעי כפייה. למונח מנהיגות הגדרות רבות – "מעשה שיש בו השפעה על התנהגותם של אנשים אחרים" או "תהליך השפעה על אחרים למילוי מטרה משותפת" (שוורצוולד, 1987), […]
התפתחות נמלי ארץ ישראל העקריים החל ממחצית המאה ה 19 ואילך
מבוא עלייתן וירידתן של ערי חוף ונמלים לאורך כל התקופות ההיסטוריות, כרוכה בהתפתחויות מדיניות אסטרטגיות מחד, וכלכליות וטכנולוגיות מאידך. בתקופות הקדומות הייתה אף חשיבות רבה לנתונים הטבעיים של הנמל ומיקום ערי החוף, אך אלו לא היוו ערובה לרציפות קיומה ותפקודה. משום הדינאמיות של התהליכים המדיניים והכלכליים, מעמדה של עיר החוף עשוי היה להשתנות, לגבי הים […]
עבדאללה בן חסין ורעיון "סוריה בגדולה"
מבוא "סוריה הגדולה" היא תוכנית רעיונית שבמרכזה עומד הרעיון לאחד שורה של מדינות במזרח-התיכון, כשביניהן סוריה, לבנון, עבר-הירדן, ארץ-ישראל ומדינות אחרות, תחת מסגרת שלטונית אחת. תוכנית זו מעוניינת להשיב אל כנו מצב עתיק שהיה קיים קודם לכן בעבר, במסגרתו הייתה קיימת סוריה מאוחדת, שהשתרעה על פני חלקי ארץ ניכרים. עבדאללה בן חסין, מלך עבר הירדן, […]
העלייה מאתיופיה ותהליך קליטתה והיטמעותה במדינת ישראל
מבוא יהודי אתיופיה, המכונים גם "ביתא ישראל", הגיעו לתודעת התנועה הציונית ויהדות העולם המערבי כבר בראשית המאה ה-20, בעיקר אודות לחוקר המזרח יעקב פייטלוביץ (חוקר יהודי-צרפתי שמאז קום מדינת ישראל פעל להעלאת יהודי אתיופיה). בני הקהילה מחזיקים במסורת שלפיה מוצאם מיהודים שהיגרו לאזור עוד בימי קשרי המסחר של המלך שלמה עם מלכת שבא, אולם ההשערות […]
אינתיפאדת אל-אקצא כעימות מוגבל: מאפייניה, מגבלותיה והאופנים בהם מדינת ישראל מתמודדת עימה
מבוא ב-30 בספטמבר 2000 נערכה שורה של הפגנות ביישובים ערבים, כמחאה על ביקורו של אריאל שרון ברחבת מסגד "אל-אקצא", ימים ספורים קודם לכן. ביקור שרון בא על רקע תקופה ארוכה של מסע שהובילה התנועה האסלאמית בקרב הערבים בישראל, שכותרתו הייתה "אל-אקצא בסכנה", בו נטען בין השאר כי חפירות ארכיאולוגיות מתבצעות מתחת למסגדים, במטרה לגרום להתמוטטותם […]
זהותם של הדרוזים ברמת הגולן - בין הזהות הפרו-סורית לזהות הפרו-ישראלית
מבוא קיימות מעט מאוד ארצות בעולם ללא בעיות מיעוטים, ועוד יותר מעט ללא מיעוטים כלל. רוב החברות כיום מחולקות מבחינה פנימית לקבוצות מיעוטים שונות (אתניות, לשוניות, דתיות, עדתיות ואחרות), אשר מובילות לסגנון חיים נפרד. מקורו של מיעוט יכול להיות בהגירת מספר רב של אנשים בעלי מקור אתני שונה, שפה שונה ודת אחרת. כמו כן, מיעוט […]
זכויות האדם בשטחים בתקופת האינתיפאדה. איטרס השמירה על בטחון המדינה מול אינטרס השמירה על החוק
מבוא בצהריי ה-8 בדצמבר ארעה ברצועת עזה תאונת דרכים קשה, שבה נהג משאית ישראלית פגע במכונית של פלשתינאים מהרצועה. ארבעה מנוסעי המכונית נהרגו בו במקום, ואחרים נפצעו קשה. בו ביום נפוצו שמועות, כי לא הייתה זו תאונה מקרית אלא נקמה על דקירתו של אזרח ישראלי יומיים קודם לכן. הלווית הרוגי התאונה נערכה לפנות ערב, ובסיומה, […]
היהודים במרוקו במאה ה 19
מבוא ברחבי מרוקו, במהלך המאה ה-19, היו עשרות קהילות יהודיות, בהן כאלה שראשיתן בתקופה הטרום-ערבית, בתקופה הערבית וכאלה שנוסדו לאחר גירוש ספרד. ניתן לחלקן לפי מיקומן הגיאוגרפי לערים השוכנות לאורך חופי הים התיכון או האוקיינוס האטלנטי מחד, ולאלה השוכנות בפנים הארץ מאידך. ערי החוף ממזרח למערב, ומצפון לדרום, ניהלו קשרי מסחר עם מדינות אירופה, וגם […]
יחס התקשורת לנשים: בחינת התייחסות התקשורת לנשים - גליה מאור, גליה אלבין, שרי אריסון
מבוא בעוד גברים מוצגים כרוב ה"נורמלי" בחברה, נשים מוצגות כמיעוט ה"אחר": החריג, הפגום, השולי. התפקיד השכיח שלהן הוא של קורבן או של קרובת משפחה של קורבן. נשים מרבות אף לככב באחד משני הקצוות הסטריאוטיפים המוכרים השמורים לנשים: כאובייקט מיני או כאם. אחד האתרים החברתיים המרכזיים לבחינת מעמדן של נשים בחברה הישראלית הוא עולמה של התקשורת. […]
ליקויי למידה
סוג החריגה: ליקויי למידה ילדים לא מעטים סובלים מבעיות התפתחותיות ברמות חומרה שונות. קיימות בעיות שהחברה לא תמיד מודעת אליהן כגון: אחור בהתפתחות השפה, קשיים במוטוריקה גסה או עדינה או תסמונת היפראקטיבית בדרגה קלה. עם הגיל יכולות להופיע בעיות בתחומים נוספים, כגון קשיי הבעה (בעיות תקשורת) או לימוד קריאה, כתיבה, לקות חשבונית או בעיות ריכוז […]
מבנה והתפתחות העיר העתיקה בירושלים במהלך המאה ה- 19
מבוא המאה ה-19 הייתה תקופה מהפכנית ומכרעת לגבי ירושלים. מעיר קטנה בליבו של מחוז כפרי ואוכלוסייה של כ-10,000-8,000 בראשית המאה, הייתה ירושלים בסוף המאה – לעיר מרכזית בארץ ישראל. תחומיה התרחבו במידה ניכרת אל מעבר לחומות, ואוכלוסייתה הגיעה לכדי 70,000 נפש ויותר. עד לראשית המאה ה-19 כמעט לא נחקרה ירושלים מבחינה מדעית. הרישומים השונים של […]