דף זה מכיל את כל העבודות בתקשורת מסוג ממ"ן.
מטלת מנחה מספר 11: שאלה 1- פרק 3: א. המאפיינים של תקשורת ההמונים התואמים את הפרסומות המוצגות הם: זרימה חד-כיוונית: בשתי הפרסומות המוצגות המפרסם מפיץ את המסר הרצוי אל קהל הנמענים, לעומת זאת לקהל הנמענים אין יכולת להגיב ולקיים עמו שיח באותה הצורה. במקרה כזה הנמענים הופכים פסיביים ונתפסים כ"חלשים" יותר, מנגד המוען משיג לעצמו […]
ממן 13 שאלה 1: א. ארבעת המערכות העיקריות שלוקחות חלק בתהליך של התהוות דעת קהל עפ"י כספי הם: 1 . הציבור/הקהל (מערכת של החזקת דעות)- מדובר בסוגים שונים של קהל או מגזרים בציבור, אשר מחזיקים בדעה מסויימת. 2. אמצעי התקשורת (מערכת התקשורת)- כלומר, אמצעי התקשורת השונים כגון עיתונים (גם תקשורת ההמונים וגם התקשורת הבינאישית). […]
ממ"ן 15 בקורס: פסיכולוגיה חברתית שאלה 1 : ממצא זה מאשש את הטענה המרכזית של המאמר, שלפיה יש קשר פסיכולוגי בין ניקיון או טהור גופני לבין טהור מוסרי, שכן התנקות פיזית גורמת לאנשים להרגשת טוהר. הווה אומר, שכל אדם שואף לשמר את הדימוי העצמי המוסרי שלו, בעקבות התנהגות לא אתית, ולכן כאשר האדם חש שיש […]
ממן 11 שאלה 1 : אסכולת פרנקפורט אסכולת ברמינגהם גישת הדמוקרטיה הסמיוטית כוחם של מועני התקשורת לפי אסכולה זו, המוענים, שהם המעמד השליט בחברה מנצלים את כוחם על מנת להכתיב את הסדר החברתי לפי האינטרס שלהם. בנוסף, מטרתם היא בעיקר רווח כלכלי ושימור המצב הקיים דרך יצירת 'תודעה כוזבת'. כמו כן, בכוחם של המוענים להפעיל […]
ממ"ן 12 בקורס: קלאסיקה בחקר התקשורת שאלה 1 סעיף א: אדורנו והורקהיימר עושים הנגדה היררכיאלית בין שתי תרבויות: מחד גיסא לתרבות הגבוהה והנמוכה ומאידך גיסא לתרבות הפופולרית. אדורנו והורקהיימר תופסים את התרבות הגבוהה ככזו שמאופיינת בכך שהיצירות והטקסטים שלהם הם בהכרח מקוריים, אותנטיים וחד פעמיים, אשר אינם ניתנים לשכפול, מאחר והם נוצרים מתוך יצירות מקור […]
ממ"ן 1 2 להגשה בקורס: פסיכולוגיה חברתית שאלה 1 : 'הצדקה לא מספקת' גורסת כי עמדות מתגבשות עקב התנהגות שאנו חשים לגביה אחריות אישית. כלומר, מתבצעת התנהגות שנוגדת את עמדותינו או את אופן חשיבתנו וכתוצאה מכך נוצר דיסוננס. ולכן, המוטיבציה של האדם להקטין את ההרגשה הבלתי נעימה שהדיסוננס יוצר גורמת לשינוי עמדות. הדגש ב'הצדקה לא […]
ממ"ן 1 2 בקורס אמצעי תקשורת המונים בישראל שאלה 1: א. הטלויזיה- נחשבת כסוכן חיברות מאוד דומיננטי ומרכזי של המאה ה- 21. קיימים מספר מודלים לטלויזיה ושניים עיקריים הם: 'השידור הציבורי' ו'השידור המסחרי'. השידור הציבורי- עוסק בשידור טלוויזיוני שנותן שירות לציבור. מאפייני השידור הציבורי הם: – אינו מונע משיקולים כלכליים, אינו כפוף לתנאי השוק או […]
ממ"ן 11 בקורס 'אמצעי תקשורת המונים בישראל שאלה 1 : א. תרומתה של העיתונות בדבר יצירת ציבור של קוראים, החלה באירופה של המאה ה-17, כאשר בתקופה זו יש לעיתונות תפקיד מרכזי ומאוד חשוב בצמיחת תודעה לאומית. על פי אנדרסון, שהיה אחד מחסידי הגישה המודרנית לניתוח הלאומיות וזה שטבע את המושג 'קהילה מדומיינת' ככזו שמתפתחת בתודעה, […]
תקציר לממן 12 בלגדול: נושאים:ממן 12, תקשורת, האוניברסיטה הפתוחה, "אלימות שמקורה בחיקוי", ההבדלים בין מחקרו של טובין לאחרים, "הילדים כצרכנים", 'הבניית המציאות', מחקרי שדה, הבנייה חברתית א. בבואי לבחון את ההשלכות השליליות האפשריות של הצפייה בתכנים בעייתים כגון מין ואלימות על ילדים ובני נוער, אבסס את תשובתי על שתי הנחות יסוד מרכזיות: האחת טוענת כי […]
שאלה 1: א. ההשלכות המדאיגות שעלולות לנבוע מהגברת המסחריות והריכוזיות בתחום תקשורת ההמונים, על פי הדיון בפרק 9 הן: · פגיעה בחופש הביטוי- מדובר על מצב שבו יש 'בעלות ריכוזית' ובעיקר 'בעלות צולבת' על אמצעי התקשורת. מצב זה מוביל לפגיעה בחופש הביטוי וגם לפגיעה בהקטנת המגוון של התכנים, הדעות והקולות שאנחנו יכולים להיחשף אליהם כציבור. […]
נושאים: הגישה הפרשנית, צ'אפי ומקלאוד, אורינטציה חברתית ומושגית, תשומת לב מגיבה מתאימה למגוננת, ופעילה-מתאימה לפרשנית, מאפיינים צורנים א. תשומת לב מגיבה- מדובר בתשומת לב שמאפיינת יותר את הילדים הצעירים (שנה-שנתיים) שנשלטים ע"י המאפיינים הצורניים (קול, צבע, מוזיקה). הטלוויזיה יוצרת אצל הילדים גירוי אשר מוביל לתגובה, כלומר הצפייה לא באה מתוך הבנה אלא רק כתגובה ובכך, […]
ממ"ן 1 1 להגשה בקורס: פסיכולוגיה חברתית. שאלה 1 : גורמים המשפיעים על ההתנהגות האנושית: 1.גורם תרבותי: התרבות משפיעה על העצמי של האדם כי האדם גדל בתרבות מסוימת שמחנכת אותו לראות דברים מסוימים ולא דברים אחרים. כמו כן, הבדלים בין-תרבותיים הינם בעצם רעיונות מנוגדים (בין תרבות לתרבות) אשר משפיעים על ההתנהגות האנושית בחברה תרבותית מסוימת. […]
ממן 12 שאלה 1: א. עקרי הביקורת אשר מוצגת בכתבה של "מעריב" עוסקים באופן הצגת פעילויותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בסדרת כתבות, אשר עסקו בסיקור פעילותו של ראש הממשלה בעיתון "ישראל היום", מציגים את פעילויותיו באור חיובי גם כאשר תוצאותיהן לא בהכרח היו מוצלחות ועל כן עורכי עיתון "מעריב" רואים לנכון להעביר ביקורת על […]
התאוריה הדו-גורמית של הרגש/ שכטר וזינגר (1962): נותנת הסבר לתהליך ההתאהבות כפי שבדקו וחקרו אותה החוקרים של התאוריה הדו-גורמית של הרגש. מדברים כאן על אותה התהוות של תשוקה, שכן נוהגים לומר לגבי תשוקה שאדם רואה אובייקט מתאים או אדם אטראקטיבי, הוא מרגיש שהוא נמשך אליו (תחושה של עוררות) ואז הוא מנסה לפרש את התחושה הזו […]
ממן 14 בקורס מבוא לתקשורת המונים בישראל. שאלה 1: א.ישנן 3 מסורות שמתמקדות בחקר הקהל. לכל מסורת יש: מטרות מוגדרות משלה, שדה מחקר משלה, שיטות מחקר ונתונים משלה. כל מסורת בודקת היבט אחר של קהל התקשורת. להלן 3 מסורות: 1. המסורת המבנית של מדידת הקהל- כאן מדובר על מחקרים שנועדו לשרת את צרכיהם של תעשיית […]
ממן 1 1 בקורס קלאסיקה בחקר התקשורת שאלה 1: שימוש בתקשורת לתעמולה למען מטרות חברתיות: החוקרים לזרספלד ומרטון מנסים להתמודד עם הסתירה בין הטענה שלהם, שלתקשורת אין השפעה מוחלטת/חזקה לבין מחקרים אחרים שהראו והוכיחו מצבים שבהם לתקשורת דווקא כן יש השפעה חזקה, בעיקר בכל מה שקשור לתעמולה למען מטרות חברתיות ולשינוי עמדות בנושאים פוליטיים וחברתיים. […]
שאלה 1 : מאמר: שינויים קוסמטיים או שינויים מהותיים? יחסי תקשורת-ביטחון בראשית המאה העשרים ואחת/ יורם פרי. א. רקע: פרי בודק האם חל שינוי אמיתי ביחסי תקשורת בטחון או שהשינוי הינו קוסמטי בלבד. לצורך כך, פרי עושה הבחנה בין שתי תפיסות עקרוניות ביחס ליחסי הגומלין שקיימים בין התקשורת לצבא: 1. התפיסה המסורתית- מתרחשת לקראת סוף […]
ממן 11 שאלה 1: א. 5 התנאים הדרושים בכדיי שתיווצר דעת קהל (לפי כספי) הם: 1. הנושא חייב להיות שנוי במחלוקת- בכדיי שתתקיים דעת קהל חייבת להיווצר חוסר הסכמה לגבי נושאים מסויימים שעליהם אין קונצנזוס חברתי. לפי התנאי הזה דעת הקהל היא בעצם התוצר של הדיון הסביבתי על הנושא הספציפי שעליו קיימות מחלוקות,כמו כן, הנושא […]
תקציר ממן 13 בלגדול: נושאים: הקונפליקט בין הטלוויזיה למורים, נוימן (תחלוף, עיבוד מידע, סיפוקים קצרי טווח), מודל הקיבולת- פיש, מדיניות השידור על פרסומות, רחוב סומסום, אינטליגנציה מרחבית שאלה 2 : א. מאמר- מודל הקיבולת להערכת יכולת הבנתם של ילדים את התכנים החינוכיים בטלוויזיה מאת, פיש (2000): מודל זה מסביר כיצד לבנות תוכנית טלוויזיה חינוכית וטובה […]
חלק א – שאלה 1: א. עיקרי התאוריה של "הנושא העיקרי" – האסכולה צומחת מתוך האסכולה של קביעת סדר היום שטוענת שלתקשורת יש כוח להשפיע על סדר היום הציבורי דרך הנושאים שהיא מעלה לדיון. אסכולת הנושא העיקרי מרחיבה את השפעת התקשורת וטוענת שהתקשורת משפיעה על דעת הקהל בכך שהיא מסמנת נושאים מסוימים כחשובים ונושאים אחרים […]
ממן 13 בקורס 'קלאסיקה בחקר התקשורת' שאלה 1: א. בני הזוג לאנג התאכזבו לגלות שהטלוויזיה מסקרת את "המציאות" באופן כזה שהיא מסלפת אותה. כלומר, הם ציפו שהטלוויזיה תשחזר במדויק ובנאמנות את "המציאות"- את האירוע בשטח, אך בפועל הטלוויזיה סילפה את האירוע, לא הייתה נאמנה באופן חד משמעי למה שקרה בשטח וכמו כן, הטלוויזיה תיארה את […]
אינספור חוקרים בארץ ובעולם, עסקו בעוצמתם ובמרכזיותם של אמצעי התקשורת בחיינו, כמי שמציגים בתכניהם ערכים מגוונים אשר משקפים דימויים שונים כגון: לאום, מעמד, עדה, נשיות, גבריות ועוד. דימויים אלו, מאפשרים לנו לחזור ולשנן אמיתות שאנו מכירים זה מכבר, או להיחשף לדרכי חשיבה חלופיות. בעבודה זו, ברצוני לעסוק בייצוגן של נשים בפרסומות, תוך עמידה על דימוייהן. […]
תקשורת, טכנולוגיה, חברה ותרבות: ממ"ן 11 שאלה 1 דוגמא לאינטראקציה חברתית רבת משתתפים המתרחשת בקהילות הMUDs הוירטואליות, אשר מופיעה במאמרה של טרקל, היא 'אלימות' וירטואלית המתרחשת בין דמויות בMUD ואשר יכולה להסתיים ב'רציחתה' של דמות. בMUD הספציפי שמתואר במאמר, שנקרא בשם 'הביטאט', לשחקנים מותר לשאת כלי נשק, וכאשר הם-
סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט ושל התקשורת המקוונת ממ"ן 11 שני המאמרים מלמדים הרבה על האופנים שבהם יש לבחון את דפוסי השימוש של קהל בני הנוער בתקשורת מקוונת. במרחב המקוון יש לבני נוער יכולת לממש העדפות אישיות, כמו מעקב אחר תוכן מסוים, ולקחת חלק בדיאלוג שמתנהל אתו וסביבו. זה קהל פעיל שמקיים רשת קשרים שמבוססת על […]
תקשורת, טכנולוגיה, חברה ותרבות: ממ"ן 13 שאלה 2 א. ממאמרה של טרקל עולות השלכות חברתיות רבות ערך. אחת מהן היא מה שטרקל מגדירה כהעברה של מערכות היחסים החברתיות שלנו מקשר בלתי אמצעי בין בני אדם לקשר עם מכונות ודרך מכונות, תהליך שהיא תופסת כלא מבטא כראוי את הרגשות שלנו ויוצר קשרים 'מזויפים' ו'לא אותנטיים'. השלכה […]
סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט ושל התקשורת המקוונת ממ"ן 13 התפיסות האוטופיסטיות של כותבי המאמרים המובאים כאן נענות להשקפה שהאינטרנט הוא מרחב להגברת שיתופי פעולה בין אנשים. בעוד קולוק שם דגש על הבסיס המהותי לשיתוף פעולה מקוון, קרי מה מאפשר אותו, קליבר והארלו עוסקים בשיתוף הפעולה המקוון בהקשר הפוליטי. התפיסה האוטופיסטית של קולוק כוללת הבנה של […]
א. טרם בג"ץ שניצר תוקפו של הצנזור לאסור פרסומים היה מתוקף תקנה 87 שציינה כי הצנזור רשאי לאסור פרסום במידה והוא עלול לפגוע בביטחון ישראל, שלום הציבור או בסדר הציבורי וזאת אם לדעתו מהווה הפרסום סכנה לאחת מהגזרות הללו. על פי תקנה זו סמכותו של הצנזור אינה מוגבלת והוא יכול לאסור פרסומים ללא כל מניעה […]
חלק א: עמדו על התפתחותה של ספרות החדית' ותרומתה כמקור היסטורי למחקר. התפתחותה של ספרות החדית' ותרומתה כמקור היסטורי למחקר: החדית' הוא אוסף מורכב של הלכות, סיפורים ואגדות אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסנה ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים. המשמעות המילולית של המושג חדית' היא ידיעה או סיפור על הנביא מוחמד, דבריו ופועלו. […]
ממן 13, מבוא לתקשורת המונים, 10408 העבודה קבלה ציון 100 שאלה 1 – השלכות מריכוזיות תקשורת המונים, פרשת ניוז אוף דה וורלד. גישת האחריות החברתית, ועדת חופש העיתונות. שאלה 2 – גלובליזציה של תקשורת ההמונים שאלה 3 – ניוז אוף דה וורלד.
ממן 12, תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות. 10439, העבודה קבלה ציון 91 שאלה 1 – הכתבה פייסבוק בין שמיים לארץ שאלה 2 – סביבה תקשורתית ממשלתית למופרטת.
ממ"ן 11 בקורס תקשורת המונים 10408, סמסטר אביב 2011. העבודה קבלה ציון 90. שאלה 1 – מאפייניה של תקשורת ההמונים שאלה 2 – מודלים תקשורתיים. שאלה 3 – גישת קונצנזוסקונפליקט שאלה 4 – לוח שידורים.
ממ"ן 12, מבוא לתקשורת המונים – 10408 העבודה קבלה ציון 96. שאלה 1 – אסכולת פרנקפורטברמינגהם שאלה 2 – מדיה חדשיםישנים שאלה 3 – דרישות נורמטיביות של תקשורת ההמונים
מספר קורס: 10724. שאלה 1: א. פרטו את סעיפי החוק (רק אלה העוסקים במסמכים סודיים) שבהם ניתן להאשים את העיתונאי. א. סעיפי החוק שבהם ניתן להאשים את העיתונאי אורי בלאו הם סעיפים 113ג, 113ד ו- 113א לחוק העונשין. ב. איזו טענת הגנה יכול העיתונאי לטעון? ב. העיתונאי יכול לטעון לפי סעיף 113ה לחוק העונשין שלא […]
מספר קורס: 10748 שאלה 2: א. באיזה הקשר עלתה סוגיה זו לדיון בכל אחד מהפרקים האמורים? האם הכותבים דנו בסוגיה זו באופן תיאורטי בלבד או גם המחישו אותה באמצעות מחקר? א. הליכי בניית קורפוס באו לידי ביטוי במאמרם של ליבס וקמפף, "שחור לבן וגוונים של אפור: פלסטינים בתקשורת באינתיפאדה השנייה", בכך שלצורך בניית הקורפוס המחקרי […]
מספר קורס: 10698 שאלה 1 : א. תארו את עיקרי הגישה הפרשנית (על פי סעיף 2.4.4) א. חסידי הגישה הפרשנית טוענים שיש להעריך הבדלים בתפיסה של ילדים וביכולת ההבנה שלהם תוך הבנת הגורם הסביבתי שבתוכו חי הילד (הרקע המשפחתי, התרבותי, הבדלים בין מגדרים וכו') ולא רק על בסיס ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם, לטענתם הילדים אינם מוגבלים […]
מספר קורס: 10724. שאלה 1: א. מדוע, לטענת המשטרה, הבקשה שלה אינה סותרת את פסק-דין ציטרין? א. לטענת המשטרה, בקשתה אינה סותרת את פסק-דין ציטרין מאחר ופסק דין זה אומנם מגן בעיקרון על העיתונאי שיכפו עליו מענה על שאלות ולחשוף את זהות מקורותיו, אבל מצד שני הוא לא פוטר אותו מחובתו לחשוף מידע ומסמכים שמסר […]
מטלת מנחה 11 1 .א. בג"צ: בית המשפט הגבוה לצדק. לעיתים בית המשפט העליון דן בעתירות של אזרחים נגד מוסדות השלטון ( כלומר זנו ביטוי להליך מנהלי), וכאשר הוא יושב בדיון כזה הוא נקרא כך. אולם מדובר באותו בית משפט ובאותם שופטים. ב. הצד התובע ( העותר) הוא האזרח והצד הנתבע ( המשיב) אלו […]
כיצד נוצרות זהויות? ישנן שתי טענות הצגנו בתחילה, אחת טענה שנושא הזהות המגדרים נוצרת (ומעוצבת בהמשך) על ידי שילוב גורמים שונים, הגורם המיני שמבדיל בין הזהות של זכר לנקבה, אם זה איברי המין או קוד הדנ"א, או הגורם החברתי שמבדיל בין הבנים לבנות בצורת ההתנהגות. עד כמה אנו שולטים בעיצוב הזהויות שלנו? אנו שולטים על […]
מטלת מנחה 12 -מבוא לתקשורת המונים תשובה לשאלה 1 השוואה בין אסכולת פרנקפורט לאסכולת ברמינגהם וגישת הדמוקרטיה הסמיוטית אסכולת פרנקפורט אסכולת ברמינגהם גישת הדמוקרטיה הסמיוטית הכוח שמיוחס מהגישות למעוני התקשורת יש כוח רב למוענים והשפעה חזקה שהם שולטים בתקשורת ומשפיעים על התודעה ועל אינטרסים שלהם בגלל שמוען מחליט שיוצר תעשייה, תרבות שמייצרת ומשווקת תכנים בפס […]
מטלת מנחה 13 מבוא לתקשורת המונים שאלה 1 א. ההשלכות המדאיגות שעלולות לנבוע משליטה ריכוזית בתקשורת ההמונים הם: 1 . אובדן המגוון- שיש אחידות בתכנים, שיש רק ראליטי, הגברת הריכוזיות בתקשורת מגבילה את מספר התכנים שישנם פחות ארגוני תקשורת שמיצריים תכנים 2 . מחירים גבוהה יותר –הגברת הריכוזיות מורידה את רמת ההתחרויות ולכן המחירים שקהל […]
מטלת מנחה 14 מבוא לתקשורת המונים שאלה 1 : הסבר על מסורות של חקר הקהל: מסורות מבנית מסורות התנהגותיות מסורות תרבותית באיזה נושאים עוסקת כל מסורת תיאור של כמות ומבנה מחקר של נתונים דמוגרפיים, הקהל נתפס כסחורה שיש למכור למפרסמים או כגוף פאסיבי שניתן להשפיע עליו לצורך יותר השפעות הקהל נתפסות כפסיבי במחקרים , שימוש […]
ממ"ן 1 1 קורס 10408 מבוא לתקשורת המונים – פרקים 3-4 סמסטר א' 2012 "תקשורת המונים", הוא מושג חדש יחסית שהתפתח במהלך המאה ה-20, עם הפיכתו של העיתון לנגיש לכל, וצימאון ההמונים לחדשות על הקורה ברמה היישובית, הארצית והבינלאומית. בתחילת הדרך מחקר תקשורת ההמונים נתלה בשלושה מדדים עיקריים: 1. כוחה של התקשורת לסחוף אחריה קהל […]
ממ"ן 13 קורס: לשון, חברה ותרבות. שאלה 1: א. נקודת התצפית הבאה לידי ביטוי בקטע זה היא נקודת תצפית אידיאולוגית, מכיוון שהכותב מביע את מערכת הערכים והאמונות שלו כלפי הערבים וההתנחלויות. הוא חוזר על המילה "הריסה" כדי להדגיש את עמדתו ולשכנע ולהשפיע על החברה. הכותב משתמש באמצעים רטוריים כדי להעביר מסר זה, כגון אמיתות מוסכמות, […]
נושא 1: טקס החתונה טקס חתונה הוא אחד מפסקי הזמן המשמעותיים ביותר לבני האדם במרבית החברות הקיימות. בכל חברה, טקס זה נערך על פי מנהגים, ערכים, זמנים ודרכים השייכים לאותה תרבות מסוימת. טרנר (1977) בחן את המשמעות האידיאולוגית-חברתית בפסקי זמן, כאשר מסקנתו העיקרית כי פסקי זמן הם סמליים ומטרתם לייצור אחדות בין הפרט לקולקטיב . […]
חלק א' שאלה 1: בחלק א' אבחר להסביר את התופעה "בשנים האחרונות ניתן לזהות משיכה גוברת בחברות מערביות לתרבות הניו-אייג'". תופעה זו ניתן להסביר באמצעות החוקרים הבאים: כ"ץ ("הקדמה: משפחה וחברים"): המחקר בוצע בשתי נקודות זמן, 1970 ו-1990. כ"ץ וחוקרים נוספים בדקו את השינויים והתהליכים שחלו בתרבות ובחברה הישראלית בנושא צריכת תקשורת, יחסם לערכים, פנאי […]
שאלה 1 סעיף א: שאלת המחקר המרכזית העומדת במרכז מאמרה של נאמן היא: האם דפוסי הפנאי הם גורם בעזיבת אורח החיים הדתי של צעירים מן החברה הדתית-לאומית בישראל? .. ועוד… שאלה 1 סעיף ב: הגמוניה על פי ויליאמס מבוססת תחילה על הגישה הדטרמיניסטית אך מקבלת תפנית. ויליאמס טוען שכל חברה מבוססת על מספר תפיסות עולם […]
שאלה 1 סעיף א' הכתבה מזהירה שסיקור בלתי אחראי של התאבדות טופז עלול לגרור גל התאבדויות. זאת ע"י השפעה לא מתוכננת מצד המוען ולא מודעת מצד הנמען, ברמה הקוגנטיבית (סיפוק מידע על דרכי התאבדות), או ברמה ההתנהגותית שתגרום לאנשים בעלי נטייה מוקדמת להתאבדות או לאנשים המזדהים עם מושא הכתבה לנקוט מעשה דומה, ההשפעה המסוכנת שהכתבה […]
שאלה 1 סעיף א' בכתבה "רשות ממשלתית תנהל את האינטרנט" מתוארים גופים ממשלתיים שונים המפקחים כיום על האינטרנט (איגוד האינטרנט, פרויקט תהיל"ה, הרשות הממלכתית לאבטחת מידע וכד'). בכתבה מסופר על כוונתו של הממשל להקים ועדה מיוחדת אשר תפקידה יהיה לפקח על האינטרנט, הועדה הזו תאופיין ותנוהל ע"י 4 גופים מפקחים: · הממשלה – אשר יוזמת […]